May a man refer to an unrelated woman by her first name?

 

I noticed that in certain communities, the men refer to the women as Mrs. so-and-so instead of by their first name.

While that works well in a more professional setting, what should be done in a more casual setting?

[I’m not condoning casually speaking with the other gender; I’m referring to asking a lady to pass something on the shabbos table, etc.]

 

Answer:

The right thing to do is to refrain from using her first name.

 

Sources:

ראה גור ארי׳ ויקרא א, א שקריאה בשם היינו לשון חיבה. וכ״ה בכ״מ.

ובעניננו, ראה ביאור רש״ל לטור אה״ע כא, בנוגע לשאלת שלום באגרת, והובא בט״ז שם. ולהעיר מל׳ רש״י ונמוק״י ב״מ פה, ב: לבעלה ישאל מה שלום הגברת. ויתר על כן, גם בכלל, ראה באגרא דכלה לך לך יז, טו, שבדרכי המוסר בדבר אדם אל אשת רעהו לא יקראנה בשמה רק אשת פלוני, עיי״ש בטעם הלשון בת פלוני לפלוני. (ולהעיר ממש״כ בספרו אגרא דפרקא רו). והובא במחה״ש אה״ע כא על הח״מ ז. וכ״כ באזנים לתורה לך לך שם. ובבן יהוידע סוטה ב, א דלאו אורח ארעא שתזכיר בת קול שם הנקבה.

ולהעיר מרחב בשמה זינתה – מגילה טו, א. שו״ת נוב״י או״ח קמא כד. וראה תענית ה, ב, ובהגהות יעבץ שם. אבל בבן יהוידע תענית שם דהיינו בכפל שם דוקא.

אבל כשמדבר עלי׳ ליכא למיחש לומר שמה, כדמוכח בכמה דוכתי (ולהעיר ממשנה כתובות ב, י: זכור הייתי בפלונית. אבל י״ג: לאשת פלוני). ויש שנהגו סלסול בעצמם גם בזה, ראה ידי חיים בשם הרה״צ הר״פ מקאריץ.

והרי בכ״מ נהגו אפי׳ שלא לקרוא בשם לאשתו, עכ״פ בפני אחרים (וכן לא לבעל. ואדרבה, ראה תנחומא חיי״ש ב. רד״ק לך לך שם. וישב לט, טו. תולדות יצחק וירא כ, טז. יפ״ל אה״ע סט, ב. ידי חיים ע׳ קנה. ובכמה מהבא לקמן) – ראה לקוטי מהרי״ל א, והב״ד בכנה״ג אה״ע סא בהגה״ט א. (וראה רוח חיים פלאגי שם). פי׳ מהר״י חלאוה וישב שם, הובא בתורה שלמה שם. וראה שד״ח מערכת כ, קד. מערכת חו״כ ה ד״ה ומרן החיד״א. תו והושע הל׳ דרך ארץ. דרכי חו״ש תתרסג. מנהגי מהריי״ו תתכא. כתר שם טוב גאגין ע׳ קמו ואילך. שו״ת בית אבי ב אה״ע קכא. ולהעיר מברכות נו, א. כתובות סה, א. אלא שבכמה מהנ״ל שהוא משום כבוד ולא מחמת צניעות.

אבל מצאנו גם משום צניעות, ראה מגיד תעלומה ברכות כז, ב, שלא להזכיר שם אשתו בפני רבים. וראה גם שו״ת תירוש ויצהר קמט. שם ריד. ולהעיר ממאירי חגיגה טז, ב.

וראה הנסמן בגן נעול לוי ג, טו.

 

 

#45620