Is Chalav Yisrael pizza baked in a Chalav Stam oven permitted?

 

Question:

The local Jewish school is making a Motzei Shabbos gathering with Chalav Yisrael pizza baked in a Chalav Stam oven. Is the pizza permitted?

 

Answer:

According to the view that cholov stam is considered cholov akum and not-kosher, one should be careful not to use utensils/pots etc.

If utensils were only used for cold, it’s permitted. In extenuating  circumstances there might be other lenient  considerations.

Regarding the pizza – if the oven was clean and not used for cholov stam for 24 hours, the pizza is permitted after the fact. But one may not ask them lchatchilla to prepare the pizza in such a manner. If the pizza can be made while covered, it’s ok lchatchilla.

 

Sources:

שו״ע יו״ד סוסי׳ קיג. רמ״א קטו, א. ש”ך קטו, טו.

וראה גם אג״ק חט״ז ע׳ רמג: במה שכתב אודות האברך . . הנה מה שאמרתי לו בהנוגע לחלב עכו”ם הוא – על פי סיפור הידוע מכ”ק מו”ח אדמו”ר (וכמדומה גם נדפס), שחלב עכו”ם מעורר ספיקות באמונה, ואלו הדברים שאמרתי לו, ושאם בכל הזמנים הי’ צריך להזהר מהנ”ל כמובן ופשוט, עאכו”כ הנוער דארצוה”ב ובפרט באלו הלומדים במוסדות ששם תערובות טוב ורע, ולאום מלאום יאמץ, וד”ל. ומ”ש אודות בריאותו של הנ”ל, כמדומה לי שאמר ברור – אשר נמצא ב… ולביתו בא רק לעתים רחוקות, בכל אופן, הרי אין הענין בידי לשנותו מהאמור בפירוש. ופשיטא שא”א למי שהוא לקחת ע”ע אחריות להעלים ענין שכנ”ל מתעוררים ממנו ספיקות באמונה. במה שמקשר זה שנמנע להשתמש בכליו של הוריו שי’ – אינו מובן, שהרי למאכלים של חלב ישנם כלים מיוחדים, ובמילא אין זה נוגע לכל הכלים ובמילא לכו”כ מאכלים. בשאלת הנ”ל אם להחליף מקום לימודו לישיבה אחרת, הרי הישיבה שאודותה כותב – שם לה ששם מורים ברוח יר”ש, ובעוד כמה ענינים דכשרות שמתוקנים בטוב. ובודאי גם בענין דחלב ישראל. ובמה שאומר אביו שי’ שקשה יהי’ עליו התשלומין, בודאי אפשר להם להשתדל בזה, שהרי בטח נמצא בעירם כמה מכירים עם המנהלים דישיבה האמורה… ובאג״ק הנ״ל מפורש להחמיר גם בחלב הקאמפאניס שבימינו גם בנוגע לכלים.

וראה גליון מהרש״א רסי׳ קיג – בכלי שני. ויש סומכים בשעהד״ח כשאינו ב״י על המקילים, בצירוף כמה צדדי קולא. ואכ״מ.

והעירני ח״א שיש להתיר, מטעם אחר, ע״פ דברי הרמ״א קטו, ב שבראה עשיית הגבינות יש להתיר בדיעבד. אמנם, הנה בדרכי משה שם ובתורת חטאת כלל פא, דמיירי רק במקום הפ״מ. או״י, באופן שכתב הש״ך דמיירי כשראה החליבה ולא הסתכל בכלים, אבל אם לא ראה החליבה כלל מותר רק בהפ״מ. וכ״כ במנ״י פא, ה. ועו״כ בש״ך כג וכד, שצ״ל באופן שמשלם על החלב כסכום גבינות או משקלם. ובחזו״א יו״ד מ ד״ה ונראה דהיינו רק כשרצה להיות בחליבה, אבל אם סמך לכתחילה על דברי הרמ״א אסור גם בדיעבד. (אמנם, יתכן שבחלב הקאמפאניס מקום להתיר גם בכגון דא. וילה״ע שבאו״ה מה, ה כתב שגם אם בא לישאל קודם שעושה הגבינות ה״ז בדיעבד כיון שהחלב נחלב כבר. אבל בשו״ת הגר״י שטייף קנט, שלקבוע לעשות גבינות מחלב גוים ה״ז לכתחילה).

והנה, בט״ז יא חולק, שגם בכה״ג אסור.

ועוד, שכיון שעיקר ההיתר ברמ״א כשחולב ע״ד לעשות גבינות, ושקונים ע״פ סכום הגבינות,   בימינו ל״ש סברא זו שלא יערב חלב טמא שבד״כ מי שחולב אינו עושה הגבינות בעצמו ומוכרם למפעל אחר. וגם המפעל משלם ע״פ כמות החלב דוקא – ראה שו״ת אבנ״ז יו״ד קא. מנח״י ג, עה. שם עט. ושם ט, פא, שהחרדים לדבר ה׳ מחמירים גם בשעת הדחק והפ״מ וכדעת הט״ז.

ובשו״ת הצ״צ יו״ד עו שהתיר הגבינות ואסר החלב – שקו״ט בכ״מ בכוונתו. וראה שו״ת אבנ״ז יו״ד קב, בארוכה שאיסור חלב גוים הוא רק בבהמת גוי. אבל בבהמת ישראל ברשות ישראל כשאין הישראל רואה הוא רק חשש תערובת חלב טמא, ובמקום דל״ש החשש הותר. וראה שו״ת דברי יואל א, נא, ח מה שנדחק. וד״ז עולה יפה עם מש״כ הרמ״א שבהמת ישראל ברשות ישראל כשבית גוי מפסיק אפשר להקל בראה מקצת החליבה. ומשו״ה אסר החלב, אבל לגבי גבינות סמך להקל – ראה בשו״ת מנח״י א, קלח.

והנה, בחלב השייך לישראל, ה״ז גבינת ישראל – ראה ש״ך קטו, כ. חכמ״א פז, ז. ולדעת הש״ך צריך שכירות הבהמות או קניית סכום גבינות שיהא נקרא של ישראל. ובילקוט מפרשים בשו״ע הוצאת מכון ירושלים – הובא הוראת מהרש״ל בעובדא דידי׳   שיש לבטל המקח ולעשות מקח חדש. וגם קנין המועיל מדינא דמלכותא די – שו״ת אג״מ יו״ד ג, טז. ובמטה יהונתן שקנין ל״ד, וסגי בקבלת אחריות.

[ויתכן גם אם הקיבה שייכת לישראל – פת״ש קטו, ו משו״ת נוב״י, כיון שיש לישראל חלק בגבינות. אבל כבר העירו שד״ז הוא רק כששוכרים המקום וקונים כל הגבינות משא״כ בזמננו שרק נותנים הכשר].

אמנם, גם לדעת הש״ך עדיין צריך לומר שדברי הש״ך הוא לשיטתו דלא סגי בישראל רואהו וצריך שיתן הקיבה. ולכן כתב ליישב המנהג שאם החלב של ישראל באופן הנזכר א״צ. אבל לדעת הרמ״א שבישראל רואהו די, וכ״פ אדה״ז בשו״ע שז, לח, אין הכרח לסברת הש״ך. וכן העיר בשו״ת יגל יעקב יו״ד ל.

 

#699
#1997