When I am on Mivtzoim can I put on Tefillin with a “messianic Jew”?
Because he might be thinking when he says Hashem Elokeinu Hashem Echad he might be thinking about yoshke…
Answer:
In Likkutei Sichos (volume 6 page 271 onwards), the Rebbe provides answers and explanations to complaints that were lodged against Mivtza Tefillin. In the third question (page 273), the Rebbe deals with the following question: How can we put Tefillin on every Jew, when Halacha mandates that one channel his thoughts properly while he wears Tefillin! Since we cannot guarantee that there are no improper thoughts, it should be forbidden to lay Tefillin on people who are not yet Frum. The Rebbe answers with a number of points:
1. There is no reason to assume that a non-Frum Jew will think improper thoughts precisely when he is offered the opportunity to put on Tefillin.
2. Even if there is a slight concern of improper thoughts, a mere doubt that one will think improper thoughts does not cancel the definite obligation to wear Tefillin.
3. When people do something novel, they tend to focus on it. Therefore, when a non-Frum Jew is offered the opportunity to put on Tefillin, we can assume that he will focus on the Tefillin.
4. The Smag (Mitzvah 3) writes that no Jew is too wicked for Tefillin (see there at length). If so, how much more so a non-Frum Jew whose laxity stems from ignorance (Tinok Shenishba) and not from wickedness.
5. The Chinuch writes that the masses should not be prevented from putting on Tefillin even if they seem unworthy, for one Mitzvah leads to another Mitzvah.
When stating all the above, the Rebbe was referring to a non-Frum Jew and the focus of the discussion is about immora thoughts. However, when it comes to a messianic Jew with mistaken beliefs, there is a great concern that he will have improper thoughts, especially as messianic Judaism encourages such practices. Therefore, it seems that points 1-3 would not apply. Additionally, although points 4-5 clarify that no Jew is too wicked for Tefillin, this means that his wicked state does not prevent him from putting on Tefillin to the best of his ability. However, this is not a rationale to allow a Jew to put on Tefillin when it is known that he will thereby connect it with idolatory.
In practice, one should assess how “ attached ” the Jew is to his mistaken beliefs. If the situation is one in which it is very clear that he will have thoughts of idolatry by putting on Tefillin, it should not be done.
As a final word of caution, even when putting Tefillin with such a person (when deemed appropriate), one should be careful about the optics. It is not necessarily appropriate to widely publicize pictures of people wearing Tefillin when it is also clear that the person has an association with matters of other religions. Even if it is the right thing to put Tefillin on him, it is not necessarily the right thing to publicize it to the masses who may get the wrong impression.
Sources:
ולכהנ”ל יש להוסיף מדברי אדה”ז לט, א, שמומר יצא מכלל ישראל והרי הוא כנכרי. וראה אדה״ז הל׳ שחיטה ב, בקו״א י. אלא שכהיום תלוי במציאות אם אמונתו המוטעית נובע מאפיקורסות או מתוך חוסר ידיעה דהוי כתינוק שנשבה. ושקו״ט בכ״מ בתינוק שנשבה שכופר בעיקרי האמונה. וידוע מאי דמטו בה משמי׳ דהגר״ח מבריסק. וכ״ה באג״מ אה״ע א, פב ענף יא.
אבל פשטות ל׳ הרמב״ם ממרים ג, ג: ב י הטועים שהדיחו אותם אבותם, שגם בזה שייך גדר תינוק שנשבה. וראה גם ביהגר״א יו״ד שמ, א. וראה שו״ת שבה״ל ח, קסה. צי״א ט, מא, טו. וכן מוכיח באג״ק כב ע׳ לג מהשגת הראב״ד תשובה ג, ז. ועייש״ע. וראה בארוכה קובץ היובל א ע׳ 189 ואילך. שם ב ע׳ 155 ואילך. וראה בארוכה שער אלחנן זעלענגולט על קובץ מאמרים בעסקי השער כ-כז. וש״נ.
יש מהפוסקים שכתבו שאין לערל להניח תפילין (ראה שו״ת מים רבים יו”ד סי’ נא. שו״ת ציץ אליעזר חי”א סי’ ט) וא”כ כ”ש בכגון דא. אולם בפנים לא הסתמכנו ע”ז כי בכמה פוסקים מוכח דלא שמיעא להו כלומר לא סבירא להו. ואדרבה, שקו״ט אם חייב להניח גם בשבת, כיון שאין לו אות המילה. (ראה שו”ת תה״ד ב, קח. רדב”ז ב’ אלפים שלד. בית הלל או״ח לא. ברכ״י שם ב. פרמ”ג סי׳ כט במשבצות זהב ס”ק ב. ועוד. וראי׳ גמורה אינה, דאינהו איירו – בחלקם עכ״פ – במתו אחיו מחמת מילה שאסור למולו). וגם בדברי רבנו לא ראינו הסתייגות בזה, ולכאו’ סתמו כפירושו שמניחין תפילין לערל, ומה גם שעיקר הטעם לשלילה אינו מדינא, שבודאי חייב בכל המצות, שמומר לד״א אינו מומר לכהת״כ, כ״א למיגדר מילתא ולגדור הפירצה, ול״ש כ״כ בימינו (עכ”פ כשהוא בגדר תינוק שנשבה – ראה גם צי״א שם). ובפרט לפי המבואר בספר החינוך בנוגע לתפילין דמצוה גוררת כו’, וכהיום מפורסם כמה עובדות בכגון זה ממש שהנחת תפילין הביאה לקיום מצות מילה.
#2972
