השמעת קול בתפילה

שאלה:

בתפילת שמו”ע צריך להשמיע קולו, שהעומד תוך ד’ אמות של המתפלל ישמע את קולו.

האם בביהכ”נ עם הרבה רעש (קול תפילה) צריך גם שישמע מי שעומד בריחוק (תוך) ד”א מהמתפלל את קולו, או האם מספיק שקולו שייך להישמע באם לא היתה רעש בביהכ”נ (ובתנאי ששומע את עצמו), ואע”פ שאין הזולת שומעו בפועל עכשיו מפני הרעש?

תשובה:

א. אין חובה שאחר ישמע קולו. לכתחילה המתפלל צריך להוציא את המילים בפיו באופן שיוכל לשמוע את קולו בעצמו, ולא להסתפק בהרהור בלב. ואין להגביה את קולו עד שאחרים ישמעו את תפילתו. אדרבה, תפילת שמונה עשרה נאמרת בלחש.

ב. ארבע האמות אינן מרחק שבו אדם אמור לשמוע את המתפלל, אלא להיפך. זהו המרחק שמחוצה לו בוודאי אין להשמיע את קולו.

ג. בכל אופן, למעשה יש להתפלל בלחש עד שאפילו חברו העומד בסמוך אליו לא יוכל לשמוע.

ד. במקום רעש – ראה הלכה יומית אות תקפז.

מקורות:

בשו״ע אדה״ז קא, ב במוסגר: לאחר העומד אצלו חוץ לד’ אמותיו. ומשמע שנסתפק בזה. ועוד שבהמשך כתב גם במוסגר שחכמים תיקנו שיהא בלחש לגמרי. והיינו עוד תקנה שתיקנו, וראה מה שהאריך הן בטעם הספק, והן בב׳ הדינים, בקובץ אהלי שם חו׳ ה, ובקובץ שי לצדיק ע׳ 100 ואילך, ובס׳ כפי חיים רפפורט טו. וכולם – היינו הך בשינוי השמות והסדר. וקדמם בחקרי הלכות לשו״ע אדה״ז שם. ודרכו כעי״ז בקוהץ יגדי״ת צ״צ גל׳ ד ע׳ 248. חמישא דאורייתא גל׳ מז.

וי״א שגם גוף איסור השמעת קול הוא שלא ישמיע גם לאחר העומד אצלו. וי״מ כך בדעת הזהר – ראה הנסמן בלקו״ש לה ע׳ 194 הע׳ 24. ע׳ 195 הע׳ 30. וראה בארוכה עיוני הלכות ג ע׳ רכב ואילך.

#56279