ספק באמצע ברכה שיש לו פתיחה וחתימה

 

שאלה:

מה הדין במי שמסתפק אם התחיל ברכה שיש לו פתיחה וחתימה. האם עליו להמשיך את הברכה בלי לחזור על הפתיחה?

וכן מי שמסתפק איפה הוא אוחז בפסוק שכתוב שם השם ב”פ לפני השם ראשון או לאחרי׳. האם עליו להמשיך הפסוק עם השם השני?

 

תשובה:

ימשיך הברכה. ואם הוא בתפלת העמידה, בברכה ראשונה, חוזר לראש הברכה.

באמירת פסוק, חוזר למקום שבספק.

 

מקורות:

שסב״ל אינו אלא לפטור מברכה במקום ספק. אבל כשחייב בברכה בוודאות ורק שספק איך לברך, לא נפטר מחמת סב״ל. ובנדו״ז, איך שיעשה נכנס לחשש ברכה לבטלה. וכעי״ז בשו״ע אדה״ז תקפב, ב שמשום ספק ממשיך ומתפלל. וראה משה״ק בשו״ת ארץ צבי א סוסי׳ כד. (אמנם, שם הוא בתפלה. וראה שו״ת צ״צ דלקמן. ובארוכה באתרא דרב 1545. ועוד שהוא ספק פלוגתא. ולא ספק במציאות. והארכנו במק״א לענין תכ״ד בהמלך הקדוש). ועי׳ שו״ת הצ״צ או״ח ג בארוכה.

וכן מוכח מדין פתח בחמרא דאמרינן סב״ל גם בברכות ארוכות ומסיים הברכה.

[ולא מסתבר לומר לסמוך על הדעות שיצא גם בלא חתימה, ראה משנה הלכה קלפהולץ נט, ב י – ע׳ שה, שנוסף לזה שהוכרעה הלכה דלא כוותי׳, הרי איכא ס״ס לחומרא, שגם לרמב״ן, הרי ספק אם בכלל התחיל הברכה. וכיון שעיקר הלכה דלא כרמב״ן, ה״ז ספק ברכות באופן שנוטה יותר לברך – ראה צ״צ שם].

וראה בכעי״ז בשו״ת נוב״י אה״ע פא. (ושם הוא גם בספיקא דדינא. אלא שהקשו מחתימה בר״ח בברכת אשר נתן בשכח יעו״י בברכהמז. וכן מברכת בנ״ר שאומרים ללא חתימה. וראה שו״ת התעוררות תשובה א, קכב. שם ג בהערות לשו״ע קפח. וראה בר אלמוגים ב, יד. מעדני כהן דלקמן. ואכ״מ).

(ומש״כ למיסבר סברא באמרי נעם ארן ע׳ 25 – תמוה והיפך כל הפוסקים).

ויש לצרף הדעות שסב״ל ל״ש כשהוא כבר באמצע. וראה אצלנו שו״ת באתרא דרב שם.

וראה בכיו״ב בברכת אברהם ביצה ד, ב בכוונת הריטב״א שם. (אלא שבנדון דידי׳ כשמסופק אם כבר גמר ברכה ארוכה, לכאורה ספיקו להקל, כמו במי שטעה ואמר מלך אוהב, שאינו חוזר ומברך).

וכן ראיתי שהעלה בעניננו בשו״ת ברית יוסף כהן א, הנמצא בסו״ס יסודות בהלכות שבת.

ויש שצידד שמותר אפילו לחזור הפתיחה – ראה ביאורים והערות בענינים שונים בהערות לסי׳ ריג ד״ה מי שמסתפק. ולא נהירא. ורק בתפלה אמרינן כה״ג. וראה ברית יוסף שם.

וראה מה שנסתפק בכיו״ב בביאורים במסכת ברכות טאוב ע׳ רטו.

ויש שנסתפק כה״ג אפילו בספק אם צריך לומר הברכה ונזכר אחרי הפתיחה, שאם יחתום הוא רק ספק ברכה לבטלה משא״כ כשאינו חותם, שבודאי פתיחתו לבטלה. וראה סדר ברכות וינברג א, לא הערה לז. ויש לחלק טובא, שהרי אומר כעת בקום ועשה, ושאני מגרימת ברכה לבטלה בשוא״ת. ועוד שגורם לספק ברכה לבטלה ב״פ בפתיחה ובחתימה (ראה נוב״י שם. הגהות בעל מחנה חיים בלקוטי הערות לשם. ומה שנוהגים לחתום בברכת אירוסין כמ״ש בנוב״י – שם הרי חייב בודאי לברך, והספק איך לברך, כנ״ל). וכ״כ בשאלת רב ב, יח, מא. בר אלמוגים סוסי׳ מח. שם קלו. בני ראם יא. הלכות יום ביום ברכות א ע׳ תפא. קובץ המועדים יו״ט ע׳ תעד. אבל ראה ובארוכה פניני הלכה שלח תשפ״ד. סדרי שמועות ליל שבת קאופמן ע׳ 76 ואילך. מעדני כהן קופשיץ ה, א. והנלפענ״ד כתבנו.

באמירת פסוק – ליכא משום ש״ש לבטלה מעיקר הדין אפילו בפסוק שאינו שלם. וראה מה שהארכנו בשו״ת באתרא דרב פורים ג, ג.

 

 

#55894


Add Comment

Your Email address will not be published

AskTheRav