לבישת ציצית בעמידה

תשובה:

מעיקר הדין אין צורך להקפיד על לבישת הטלית קטן בעמידה כאשר אינו מברך עליו. ובפרט כשפושטו וחוזר ולובשו.

בשעת הברכה יש לעמוד.

מקורות:

כיון דליכא עטיפה, וגם לא ברכה, וגם הוא המשך ללבישה הקודמת – לא נהירא לחייבו לעמוד. ואףִ שבפשטות אינו תלוי בעטיפה, אבל נראה שהפוסקים דיברו בלבישה בעת הברכה, וכגון בט״ק שלובשו בבוקר ומתעטף בו אח״כ, אבל כי כי האי שגם אינו מברך וגם הוא המשך לבישתו – לא מצינו מקום לחייב. ובפשטות, העמידה היא בברכה או בעת מעשה המצוה.

ומאותו טעם שא״צ לעמוד כל זמן משך קיום המצוה. ודוק היטב בתרוה״ד מה. הובא במג״א ח, ה. וראה חזו״א ג, לז.

ומדברי ס׳ היראה לרבינו יונה ז, מקו״ח רסי׳ ח, דרה״ח ה, א, שע״ת ח, א, בית ועד ברוידא (ווילנא תקצ״ב) לו, לקט הקמח החדש ח, ב, בא״ח ש״א בראשית ו, כן מעורר ישנים פרידמאן כו, י – אין שום ראי׳ לנדו״ד. ובשו״ת שבט הקהתי א, יא לא נחית לד״ז.

וראה ערוה״ש ח, ג. שו״ת מנחת שלמה ב, ד, ו. הליכות שלמה ג אות ח-ט. רבבות אפרים ה, יד, א תשוה״נ א, כב. דעת נוטה ב ציצית ח-יא ובהערות. כנף איש יהודי ח, א, ו – ע׳ ו. ברכת המצוות כתיקונן ע׳ נד. תשובות ישראל טויב ז, נה.

#54708