האם יש ערבות בברכת לישב בסוכה

 

שאלה:

נשאלתי במי שרוצה לאכול בסוכה בשאר הימים (לא בליל הראשון) באופן שמתחייב לברך לישב בסוכה, והוא אינו בקי האם יכול חברו הבקי להוציאו ידי חובתו מדין ערבות, והצדדים בזה דמצד אחד הרי זה ברכות המצוות ויש ע”ז ערבות, ומצד שני לכאורה הוא דומה לברכת הנהנין דאי בעי לא אכל, ואין ע”ז ערבות.

 

מענה:

הנני בנסיעות ומחוסר ספרים ואין אומן בלא כלים. ויש לדון אם לדמות לשחיטה (ראה בנו״כ שו״ע יו״ד א. אדה״ז שם מו), או לציצית (שו״ע או״ח ח, ה. מג״א שם ח-ט. אדה״ז שם יא). ולכאו׳ תלוי בחקירה בגדר מצות ישיבה בסוכה. ואכ״מ. וראה בארוכה שו״ת אבנ״ז חו״מ מו.

אמנם, פשטות המג״א רסי׳ תרמ דמיירי שא״צ כעת לברכה. ומפורש הוא בשו״ע אדה״ז שם ב. וזה לשונו שם:

“ואפילו נקבות וודאות אם ירצו לישב בסוכה ולברך הרשות בידם אבל מי שכבר בירך לישב בסוכה לא יחזור ויברך כדי להוציא את הנשים כיון שאין הנשים חייבות בברכה זו הרי זו ברכה לבטלה כמו שנתבאר בסימן תקפ”ט ע”ש”. ומבואר מדבריו דלאנשים יכול לברך מדין ערבות. ודוחק בעיני לומר דמיירי רק בלילה הראשון. וח״א טען בפנינו שאין לומר שהיה לו לפרש, שהרי לא בא לפרש הדין שלאנשים יכולים לברך מדין ערבות אלא לאפוקי שבשביל נשים אסור לברך. ולפענ״ד גם בנשים הו״ל לפרושי דקאי בלילה הראשון.

וכש״כ שקשה להעמיס כן במט״א דקאי רק באנשים, וסתם ולא חילק דקאי רק בליל ראשון, וז״ל שם תרכה, נט:

אם יש אנשים שאין יודעין לברך ברכת המוציא, אז מי שיודע יוכל לברך להם גם ברכת המוציא, להוציא אותם בברכה זו. אף על פי שהוא יצא כבר ובירך לעצמו, יכול לברך להוציאם. ומכל שכן שיוכל להוציאם בברכת לישב בסוכה. אבל בשביל נשים שאין יודעות לברך לישב בסוכה והמוציא, לא יברך בשבילם אם כבר יצא לעצמו. ובשביל קטנים כבן חמש או כבן שש, כל חד לפום חורפיה, מותר לברך להם, אף על פי שהוא כבר יצא.

ובאלף למטה שם צח האריך לגבי ברכת המוציא דליל ראשון. ואף את״ל שאינו צפור, בשאר לילות, עכ״פ בקצה המטה שם מפורש הוא –  ראה שם צה שהביא מהגרי״פ להוכיח ממג״א רסי׳ תרמ, שברכת לישב בסוכה מוציא גם בשאר ימים.

וראה גם לקט יושר ע׳ 144.

 

 

#31146