Chatzos is Fast approaching, what is preferred: Daven very fast or skip and have Kavana?

 

Question:

In a instance when davening close to chatzos, should I skip parts of davening if I will not have enough time do daven shemonei esrei before chatzos?

Would it be preferred to daven very fast or skip and have kavana?

 

Answer:

I must preface that it is never right to be in such a situation and that one must do everything at all costs to avoid such scenario. See also here:

If after a long night Farbrengen, I wake up just after Chatzos, what is the Halacha with Shacharis?

In extreme circumstances when one already finds himself in such a condition, he should rush through in order to Daven the Shmone Esre before Chatzos. If rushing will cause one to swallow words, they should skip sections.

 

Sources:

בענין טוב מעט בכוונה מהרבה שלא בכוונה, בפשטות קאי רק בתחנונים, וכן בסליחות ופיוטים, ולא בעיקר התפלה, ובכללם פסוד״ז. וכן מוכח להדיא בדברי חמודות על הרא״ש ברכות פ״ט סקפ״ד. וכ״מ ממה שבטור או״ח א כתב להסמיך לזה דין דא׳ המרבה וא׳ הממעיט, שפשוט שזהו רק כשאין עליו חובה. וראה גם ב״ח, ט״ז, מג״א וביהגר״א שם, ושאר נו״כ. וכ״כ בדעת נוטה א השכמת הבוקר צו. (ודלא כגם אני אודך תשובות הגרח״ש סגל טז. בטוב ירושלים יא – ע׳ רצג). אבל ראה פי׳ ר״י מלוניל ברכות יט, ב בדפי הרי״ף גם על עיקר התפלה, שיקצר ויתפלל מעין י״ח. אמנם, שם מיירי כשאין תפלתו שגורה בפיו. ולדינא, קייל״ן שאין לקצר רק בשעהד״ח. וראה הליכות שלמה תפלה א, ב.

אבל ראה ערוה״ש נא, ט שנקט כך גם בפסוד״ז. ונראה דשיגרא דלישנא הוא, דהא קאי התם בדין מרוצה שאינה מחמת העדר כוונה. ובשו״ת אול״צ ז, כ בהערות – כ״כ רק באקראי, אבל בקביעות בדברים של חובה לא אמרו שטוב מעט.

ולכאו׳ יש לחלק גם בין סוגי המהירות, בכמותה ואיכותה, שאם מבליע תיבות בודאי עדיף שידלג. וראה בחסל״א נא, יג.

וראה שו״ע אדה״ז נא, יג במוסגר בדין אמירה במרוצה כשיש מנין. ומקורו מכלבו ו, וארחות חיים דין מאה ברכות לג. אלא שאדה״ז הקיפו במוסגר. ובפי׳ דברי הכלבו ״אם יש מנין״ – כתב בשלחן גבוה א, ז, שביש מנין זולתו לא יאמר במרוצה. אלא שלדינא הרי מותר לדלג. ובמאמ״ר שם ו שכשאין מנין אינם אומרים במרוצה, ובא להזהיר כשיש מנין. ובדברי חמודות ברכות ה, טז מפרש לה שממהר בכדי שיתפלל בציבור. והנה, בהערה עה״ג בשו״ע אדה״ז הקשה מהיתר דילוג שבסי׳ נב, ונשאר בצ״ע. ובפשטות, לכן הוקף שם, דמספקא לי׳ בהא מילתא. והנה, בערוה״ש שם כתב כנ״ל לדלג ולא לומר במרוצה להתפלל בציבור. ונראה דס״ל לחלק כנ״ל, שדילוג עדיף. וראה בקצוה״ש יח בבדה״ש יב שכתב עד״ז, שמרוצה חמור טפי מחמת הזלזול. אלא שלא נחית לכך שנראה דמספק״ל לאדה״ז בהא מילתא.

ונראה, שבמתפלל בציבור מקום לומר שיאמר במרוצה, ומספק״ל בדבר, שמא עדיף לומר במרוצה בכדי שיתפלל בציבור, ולאידך גיסא, ספק שמא גם בכה״ג מרוצה סני לי׳, דחמירא מדילוג. וראה חקרי הלכות לשו״ע אדה״ז שם. קובץ העו״ב אמור תשע״ה. אבל כאן אם הוא ביחיד, וממילא חסר בזה שתהא תפלתו רצוי׳ ומקובלת, עדיף שיאמר פסוד״ז שתהא רצוי׳ ומקובלת, ואפילו אם נצרך לכך שתהא במרוצה ח״ו – ראה רסי׳ נב שגם ע״י פסוד״ז מקובלת. וכן ביאר בשו״ת הצ״צ קיג. אג״ק א ע׳ רכט – אא״כ במבליע התיבות. ועוד יש להוסיף שבציבור גם אם אינו כ״כ בכוונה, עדיף.

ולמנהגנו שאין מדלגים להתפלל בציבור שלא להפך הצינורות וכו׳, ואכ״מ – הה״נ שאין למהר עבור תפלה בציבור, דמהירות חמירא מדילוג, שבדילוג פשיטא לן להתיר להתפלל בציבור, משא״כ במהירות שספק בדבר, אף שבמהירות ליכא היפוך הצינורות. אבל כשמתפלל ביחיד, ורוצה להספיק שלא לעבור אזמן תפלה ח״ו – וב׳ ברירות בידו לדלג או למהר, עדיף למהר, שהרי חייב בסידור שבחו ש״מ, והיתר הדילוג הוא רק מחמת שבציבור תפלתו רצוי׳ ומקובלת משא״כ ביחיד (נוסף לזה שנזהרים מאד בדילוג, שלא להפך הצינורות). וכש״כ אם הוא בקביעות ח״ו, שבודאי אין לו לבטל תקנת פסוד״ז, או למעט בזה ח״ו בקביעות, וכמ״ש באול״צ שם, שבכה״ג ודאי לא אמרינן טוב מעט בכוונה. וראה אג״ק שם. אלא שגם אין לו למהר בקביעות ח״ו, כמובן.

 

 

#28182