טבילה כדג

שאלה:

ילמדנו רבינו: מפני מה מורים לכל הנשים לטבול כדג?

הרי בכל המקורות משמע דכ”ז הוא רק אם אינה יכולה לטבול כדרכה מפני שאין המים גבוהים דים. ומאגרות כ”ק אדמו”ר (ח”ג אג’ תקנב) משמע דלא שמיע לי’ כלומר לא ס”ל. והאם הכל נשען על רשימת הר”י לנדא מפי השמועה?

מענה:

לכאורה הכוונה – כהוספה על שאר הטבילות.

מקורות:

אף שבכ״מ דמהני בשוטח כל גופו בקרקע, ובשו״ת הר״ן סו, שאם מתפשטת לגמרי אין לחוש כלל. וראה שו״ת מהרש״ם ב, נט – דעת הרשב״א בשו״ת א, תתיח שיש לחוש שמא לא תשתטח יפה. ועד״ז שם תתיט שאין ראוי לסמוך וכו׳. וכן נפסק ברמ״א יו״ד רא, סו. ורק באין מקוה אחרת (ושיעור המרחק, ראה שו״ת פאת השדה א, מו ואילך, הובא בדרכ״ת קצח, קכה. אג״מ דלקמן). וראה סד״ט קצח, עה. וכ״פ בחכמ״א קכא, ט. ובקיצור שו״ע קסא, יד. ועוד. וראה עוד מזה בשו״ת ר״א גוטמאכער ס. דברי מלכיאל ב, נח. אג״מ יו״ד א, קו.

ומה שהביאו מהלכות נדה לרמב״ן ט, כה שתעשה טבילתה בפשיטות אברי׳ וכל גופה – לכאורה אין הכוונה לפישוט ידים ורגלים, ראה שם יח.

ושו״מ שכתב לפרש כדברינו בפנים בפרדס חב״ד גל׳ יא ע׳ 86. (ושם הביא בשם הגרמי״ל ע״ה לנדא דלא כנ״ל). וראה גם טהרה כהלכה כב, כג.

בגוף הענין דטבילה כדג – אכן בש״ך קצח, נ, רק בדלא נפישי מיא. והביא כן בשם בה״ג שכל דבריו דברי קבלה. וראה גם שו״ת תשבץ א, יז. וכן מוכח מהמשך הדברים בשו״ע קצח, לה-לו, ואחכ שם לז, בשם יש מי שאומר. וכ״ה בדיני תיקוני המקוה לאדה״ז (שקשה הדבר מאד להטיל מים חמים הרבה), ובשו״ת הצ״צ שלג, ה.

אבל באג״ק מוהרש״ב ו ע׳ קמב, ונדפס גם בשו״ת תורת שלום עב – מוכח שכ״ה בכל גווני, ולא מחמת גובה המים. ושם, שכן הנהיג אדה״ז, ועיי״ש הטעם כי כבד הדבר שיהי׳ שיעור הנ״ל [דזרת למעלה מטבורה] לכולם, ועתה בשערות הארוכות החשש ביותר. (אמנם, במציאות נתברר, שבמקוה בראסטאוו גובה מי המקווה הם פחות מ-79 ס”מ, ראה במכתב הגרי״י שליט״א ירוסלבסקי בסו״ס תיקוני מקואות, ובהכרח שהטבילה תהא כדג). וכן מוכח ברשימת הגר״י ע״ה לנדא (שאגב היתה למראה עיני כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ, ואישרם אשר נכונים המה, ראה אג״ק יא ע׳ רנ. וראה גם בראש הרשימה כפי שנדפסה בהוספה לטהרת מים. ונדפס כך בלשונו בס׳ המנהגים ע׳ 82. אבל להעיר שתוקנו כמה טעויות ברשימה הנ״ל, ראה יגדי״ת גל׳ כז ע׳ קב ובהערה 72. שם ע׳ קג) ש״ככה עיקר הטבילה״. (וראה בהערות הרח״מ ע״ה פערלאוו ביגדי״ת שם ע׳ ק, לענין זה, שקבלה היא ונקבל). ובהכרח לפרש כנ״ל, שזהו בהוספה על שאר הטבילות, אף שעדיין צע״ק הלשון עיקר הטבילה. (וראה תיקוני מקואות לוין ע׳ קמד. פתחי מקואות א, יג הע׳ מד. שם ד הע׳ טו).

וכדברינו, שטבילה כדג היא בהוספה, ועדיין טובלת כרגיל, לכאורה כ״מ מאג״ק ע׳ רד.

ובזמננו שכל המקואות עמוקים כשיעור, שלא כמו בזמנים הקודמים שהיתה הספקת המים ע״י שהביאו המים מהבאר לבית הטבילה וכדו׳, וגם היה קשה לחמם מים, ואכשור דרא שמסדרים כמה גבהים במקוה, וממילא יש שיעור הנ״ל לכולם, אין סיבה להקל ושלא לעשות כמ״ש בשו״ע (אא״כ כהוספה על שאר הטבילות).

ההערות באג״ק ג ע׳ רכז – היינו לשקו״ט בכללות הענין. ולא שאין לעשות כן. ועוד שיל״פ שעיקר ההערה עמש״כ ברשימה הנ״ל למתוח כל הגוף ודלא סגי במתיחת הגוף בכלל – כבתיקוני המקוה לאדה״ז.

#25685