מעלים עין מן הצדקה

 

שאלה:

מקבלים באימייל לאחרונה כל יום ויום באימייל הפרטי ושל בית חבד בקשות לצדקה עם כל מיני סיפורים נוראים, בנוסף למוסדות צדקה גדולים במייל, מתקשרים וכל מיני קמפיינים למיניהם…

מה עלינו לעשות? האם אנו מחויבים לתת לכולם בכדי לא לעבור על ‘מעלים עין מן הצדקה’?

בנוסף יש את אלו שמסתובבים ב 770 ומבקשים צדקה, מה עלינו לעשות בכדי לא לעבור על מעלים עין מן הצדקה?

 

תשובה:

היות וזה תלוי בכמה פרטים, כדאי להקדים כמה דינים כלליים מהלכות צדקה:

א. ישנו איסור להעלים עין מעני שמבקש צדקה, כך שיש לתת לכל עני שמבקש צדקה סכום מסוים. אמנם, הגמ’ העמידה זאת רק במציאות בה ידוע לנו שמדובר בעני אמתי שנזקק לצדקה, אך אם מדובר בעני שלא ידוע אם הוא אכן נזקק, אז תלוי מה הוא מבקש: אם הוא טוען שהוא רעב כעת, חייבים לתת לו צדקה בלא בדיקה. ואם הוא טוען שזה לצרכיו הכללים או לפרנסת בני ביתו, יש לבדוק אחריו. י”א שחיוב הבדיקה אינה מוטלת על היחיד שנותן מתנה מועטת, ולכן פטור מלבדוק וכן מלתת צדקה. וי”א שחייב לבדוק ולתת צדקה.

ב. אם אדם כבר נתן צדקה לעניים או למוסדות חסד מוכרים שמעבירים את הכסף לנזקקים – הוא לא עובר על איסור העלמת עין מעני, כי אי הנתינה לא נובעת מקמצנות, אלא מרצון להעביר את הכספים למטרות צדקה ידועות, והוא כבר נתן לצדקה מעשר או חומש. (י”א שאם לא נתן חומש עדיין עובר על האיסור, היות ויש לו עדיין חובה לתת כדי לא להעליב את העני).

ג. הרמ”א כתב, שמספיק לתת לעני סכום קטן בכדי לא לעבור על איסור שלא להעליב את העני. לאור זאת, מומלץ להסתובב עם סכומי כסף קטנים במקומות בהם מצויים מבקשי צדקה, וכבר בנתינת כסף קטן לא עוברים על הפסוק בתהלים “אל ישוב דך נכלם”.

ד. בנוסף, אם הנותן נמצא במצוקה כלכלית – לדעת הרמ”א (יורה דעה סימן רנא סעיף ג), הוא לא חייב לתת יותר משלישית שקל בשנה (בערך 11 ש”ח). (אמנם ישנם שרוצים לדייק מדברי השולחן ערוך (יורה דעה סימן רנג סעיף ח), שיש חובה גם לעני לתת צדקה, אלא שלא כופים אותו לתת את הצדקה).

ה. בערוך השולחן (סימן רנא סעיף ה) סייג את דברי הרמ”א: מדובר על אדם שמרוויח בקושי למזונות בסיסיים, אז אנו אומרים פרנסתו קודמת, “אבל האיש שמרויח פרנסתו כבעל בית חשוב, שאוכל כראוי לחם ובשר ותבשילין, ולובש ומכסה א”ע כראוי – וודאי דחייב בצדקה מעשר”.

לאור הנ”ל:

1. קבצנים הנמצאים ב770 בלי המלצה וכד’, שלא ידוע לנו האם הם נזקקים באמת, לא עוברים על איסור העלמת עין, באם לא טוענים שהם רעבים כעת. אבל כדאי להביא להם אפילו סכום סמלי, כדי לחשוש לפוסקים המחייבים לבדוק ולתת.

2. מוסדות צדקה המפורסמים שהם תחת פיקוח רבני הם בגדר גבאי צדקה, ואין חיוב להביא להם מצד הדין של “לא תקפוץ את ידך ..” כי דין זה נאמר בעני פרטי ולא בגבאי צדקה. (גם, כנ״ל, כל עוד שנותנים מעשר או חומש, לא עוברים על זה). ומצד ” אל ישוב דך..” לא עוברים, לפי שאין השפלה בזה שלא נותן, כי אין הגבאי אוסף לעצמו אלא לאחרים. ומ״מ, כל שלא נתן עדיין סכום צדקה שחייב בו מעיקר הדין (דהיינו לערך 11₪ לשנה) יש לו חיוב לתת למי שליבו חפץ סכום הנ”ל.

3. בקשה מאנשים הנמצאים במצוקה: כל שלא ידוע בבירור שהם נזקקים, אין חיוב לתת כיון שהענין לא נבדק. ולכן, אם אין המלצה מרב וכד’, ישנו עדיין ספק בדבר, ואפשר להסתמך על המקילים הנ”ל אות א’.

4. בקשה במייל: היות ואחד מטעמי האיסור הוא כדי לא להעליב העני (כנלמד מהפסוק בתהלים: “אל ישוב דך נכלם”), ברי אין עלבון בזה שלא נותן בבקשה שנעשתה ע”י מיילינג, וכן אם הבקשה היא ממוסד ולא מהעני עצמו, שאינו עובר על הנ”ל. ולכן לענ”ד יש להקל בזה. (ובפרט בצירוף נוסף, עיין להלן ב-5). ומצד האיסור שלא להעלים עין מן הצדקה, ישנם כל ההיתרים האומרים (כשבכבר נתן מעשר וחומש, כשלא נבדק, כשהנותן במצוקה, כשהבקשה ממוסד צדקה ולא מעני פרטי).

5. ראה כאן עוד צירופים להקל במצבים מסוימים:

Article: Must I give Tzedakah to anyone who asks?

מקורות:

שו”ע יו”ד סימן רמז סעיף א, שם רנ”א ס”י, שם רמ”ט ס”א, ברכי יוסף שם ס”א, שם רנ”א ס”ג.

שו”ת משנה הלכות חט”ז סי’ סט, שו”ת אבני ישפה ח”ד סי’ קא.

 

 

#2508


Add Comment

Your Email address will not be published

AskTheRav