Does the foyer which opens into a bathroom & has a sink to wash hands require a mezuzah upon entry?

 

If the foyer is less than 4×4 Amos, no.

If the foyer is 4 x 4 Amos, yes, since it has another function to be used as a room to wash hands, if the washing happens also when not exiting the bathroom.

 

Sources:

נחלקו בזה באחרוני הזמן. וכמה סברות נאמרו בדבר, שנט״י בכלל אינו בגדר תשמיש של דירה, שנט״י ביציאה מביהכ״ס חשוב תשמיש גנאי, שהחדר טפל לביהכ״ס ואף אם נט״י שם ה״ז נטפל לעיקר ענינו להיות בי״ש למקום גנאי, וי״א שגם אם נט״י שם לתפלה – טפל לעיקרו – ליטול ידיו מביהכ״ס. ויש שתלה בגדר בי״ש אם הוא מחמת שהוא חלק מהבית, או מחמת טפלות לבית, שאם כחלק מהבית, ה״ז חלק מביהכ״ס,  אבל אם מחמת טפלות – לפ״ז כשיש לו שימוש עצמי יתחייב מצ״ע. (ועד״ז נפק״מ בבית גנאי שמשמש כב״ש למקום אחר, שביכ״ס משמש לדירה לעצמו, רק שהוא דירת גנאי, וא״כ אינו יכול להיות בי״ש, שכל ענינו להיות רק בי״ש ולא ד״א. וקייל״ן לעיקר לפטור בביהכ״ס שהוא בי״ש. וראה פמ״ג פד במ״ז ב).

וניחזי אנן, שאם הוא פחות מדע״ד – אין לו חיוב רק מחמת היותו בית שער. וא״כ פשוט לפטור, שה״ז בי״ש למקום גנאי. ואין לומר להדר ולהניח כמו שיש שמהדרים להניח במחסן שאין בו דע”ד דחזי לתשמישו, דחומרא זו קולא הוא, שהרי אסור להניח בתשמיש גנאי.

ואם הוא דע״ד – הנה לענ״ד קשה לומר שנט״י הוא תשמיש שאינו דירה, ומאי שנא מבית האוצר שכל חיובו רק מה שנכנס ויוצא בו. גם צ״ע לומר שנט״י מביהכ״ס הוא גנאי, שאיזה גנאי יש ברוחץ לטהר עצמו. ומה גם שבודאי שוטף פניו וכדומה שם, או נט״י בנגיעה ממקומות מכוסים, שג״ז אינו גנאי. גם רחוק לומר שנעשה טפל לביהכ״ס, שהרי יש לו יעוד לעצמו. ואדרבה, בכ״מ הכיור שם דוקא בכדי שלא תהא בביהכ״ס, ומטרת הבי״ש לא מחמת צניעות ונוי, אלא שהכיור לא יהא בביה״כ (ובבתים פרטיים בד״כ אינו רגיל לעשות בי״ש לביהכ״ס לצניעות רק מטעם הנ״ל),  וא״כ נקבע כחדר לעצמו ולא בי״ש.

אבל י״ל שהשתמשותו רק ביציאה מביהכ״ס ולא בכניסה לשם, ודרך ביאתך אמרה תורה. ולא מסתבר שיניחו בימין החוזר מביהכ״ס בכגון דא. אבל אם נט״י גם דרך ביאה, וכש״כ כשמשתמשים לנט״י לתפלה כבביהכנ״ס, שבזה נכנסים אליו ולא רק יוצאים ממקום גנאי.

ואציגה אשר עמדי בחפשי בספרי האחרונים: בדעת נוטה מזוזה קסז ואילך כמה חילוקים ופרטים. ולפעמים כתב לחייב בימין החוזר. ולפעמים תלוי אם י״ב דע״ד. ושם קעג, בחדר נט״י לתפלה בכלל – לא בבי״ש לביהכ״ס – אם הוא פחות מדע״ד מספק״ל אם חייב בתשמיש כזה, וס״ל לקבוע ללא ברכה. ובחוט שני רפו, ג בדינים העולים ע׳ סה שאין נט״י בגדר שימוש לחייב מזוזה.

ובנדו״ד, בפתחי שערים רפו, עד בשם האג״מ לפטור בכל גווני. וכן בשמו בס׳ הבית כ, הע׳ כג. וכ״כ אז״נ ג, סג. וכן בעמק התשובה ו, תפז. ז, נ. ח, קכ. וראה קונטרס ביאורים ובירורים מזוזה דיין ע׳ כו בשם החזו״א שא״צ גם בנט״י שם לדברים אחרים, וגם אם יש שם מחסן. וכ״כ לפטור בחיי הלוי ב, סז, יד, כשאי״ב דע״ד ויש בו כיור, והביא מעשה רב מהאדמו״ר מסקווירא.

אבל ראה ישא יוסף אפרתי יו״ד א, נו לחייב גם בנט״י מביה״כ לחוד.  וכ״כ ישיב יצחק מא. נח. שם מב, נ.

וכן נחלקו בחדר המתנה למקוה, ראה שבה״ל ב, קנו בתחילתו לחייב. (וראה שם ז, קעא לפטור בית שער למקום גנאי כשהוא קטן מדע״ד.  וראה בשמו מבית לוי ע׳ ער שביש בבי״ש לביהכ״ס דע״ד חייב). ובשו״ת מנח״י ד, פט לפטור בטעם מחודש שמשתמשים רק פעם בחודש. וצ״ע.

ובפשטות, נקטינן בית החיצון שבמרחץ פטור – כ״מ במזוזה א, ז. וכ״כ לפטור בקנין תורה א, קכו. והעירו ממור וקציעה או״ח כא ומשנ״ב סוסי׳ פד והוא מפמ״ג שם, לחייב בית החיצון במרחץ. ואולי שם שימש גם כמעבר למקום חיוב, או שאינו בית שער ממש.  ובחובת הדר ב, י הע׳ מ הביא גם מדע״ק שביש תשמיש אחר בבית החיצון חייב. ולדברינו יתיישב הכל, שבית החיצון דמרחץ פטור כשהוא רק בית החיצון, משא״כ כשיש לו תשמיש אחר.

 

 

#24259