May I put together a flat tile jigsaw puzzle on Shabbos? 

 

The primary issue with putting together jigsaw puzzles is the issue of writing (Koisev), while taking them apart is the issue of erasing (Moichek). The prohibitions of writing and erasing on Shabbos extends to both words as well as images, and even if they will not last a long time. Thus putting together a puzzle, thereby creating a picture, or taking it apart and thus erasing it, may be a transgression of this prohibition. (An additional issue will be discussed at the end.)

On the other hand, since the picture already exists and one is merely connecting or disconnecting the pieces, there may be room for leniency as explained below.

The Alter Rebbe brings a Machlokes regarding letters that are printed on the edge of the pages of a book, where by opening and closing the book one effectively writes and erases the letters. The Alter Rebbe rules that the custom is to be lenient because the letters already exist beforehand. However, later Poskim rule that these letters should not initially be printed there and some only allow using the book if no other one is available.

Since Jigsaw puzzles are very similar to the case of the book, it would seem that one may be lenient in regards to putting them together and taking them apart. However, as noted above, later Poskim placed limitations on this leniency, so adults should refrain from this activity, but children under
Bar/Bas Mitzvah may be lenient with this. Another reason for adults to be stringent, since there are several distinctions between a puzzle and the case of the book (as explained in Hebrew references below). This is especially true, if the pieces are attached with strength to each other, or it is placed in a frame or border. If the puzzle is being put together in order that it should stay permanently, then it should not be done at all on shabbos, even for children.

In the event that one is putting together a puzzle, one should be sure not to transgress the prohibition of separating (Borer). One should only pick the piece that will be used and should use it immediately. For example, one should not separate the “edge pieces” from the rest unless they are being connected immediately.

 

Sources:

ראה שו”ע אדה”ז שמ סעיפים ד, ו, י. משנ”ב שם סקי”ז. קצוה”ש קמ”ד, ד. שו״ת באר משה ח”ו סי’ כו. שו״ת משנ”ה ח”ו סי’ פט. שו״ת אג״מ יו״ד ב, עה. שלמי יהודה ה, ג בשם הגריש״א. שו״ת מחזה אליהו סט.

וראה בכל זה בשש”כ פ’ טז אות כד ומביא שם מהקצוה”ש סי’ קמד ס”ק י. וראה הנסמן בפסקי תשובות סי’ שמ אות יט ובהע’ 175 ובשבת כהלכה ח”ב פי”ב הע’ רל.

והנה, בשו״ת אג״מ שם ועוד כתבו לחלק, דל״ד לחודי ספרים, כיון שמכוון לכך. וילה״ע שמשמעות אדה״ז שם שטעם ההיתר בחודי ספרים לפי שכתיבתן קיימת ואפשר להקריבן בקל וקריבה לאו מעשה היא, ולא מטעם שעשוי לפתוח ולסגור תמיד, כבפרישה ועוד (אף שגם טעם זה נזכר בשו״ת הרמ״א קיט). וכ״ה בחי׳ הצ״צ שבת נ, ב. והארכנו בזה במק״א. וראה גם לב השבת נחמנסון סג. ולפ״ז, מסתבר דלא שנא לן אם כוונתו לכתיבה או לא, דסו״ס לא עביד מעשה. והרי הוכחת הרמ״א וסייעתו היא מכותב אות אחת בצפורי, ושקירוב בעלמא לית לן בה, אף שבפשטות מיירי במתכוון לכתיבה.

וכן הסברא לאסור כשעומד להיות כן לתמיד – תלוי רק בטעם שעומד לפתוח ולסגור.

כמו״כ, מה שמצאנו אצל אחרוני זמנינו, לאסור איסר כשמתהדקים או נמצאים במסגרת – קשה ליישב בטעמא דמילתא מדוע ליתסר, דסו״ס אנן קייל״ן להיתר בפתיחת חודי ספרים, והרי כל צדדי ההיתר נמצאים כאן. ומדוע מיגרע גרע כשמהודקים בחוזק. ודוחק גדול לומר דבכגון דא פירוקו או חיבורו מיקרי מעשה חדש. ויש שכתבו לבאר, דלדידהו עצם החיבור או הפירוק הוא בגדר כתיבה ומחיקה, וכסברת הט״ז שמ, ב, בהחילוק שבין אכילת עוגה שי״ב אותיות לפתיחת חודי ספרים, שבעוגה יש ״מחיקת החיבור״. אבל בשו״ת הרמ״א כתב בפשטות לפי שבעוגה ה״ז עומד לאכילה, ולאחרי שנאכל, כבר אא״פ להקריבן.   וכן מסתבר לפרש בדעת אדה״ז והצ״צ. (וגם בזה הארכנו במק״א, ובשייכות לפתיחת אריזות עם אותיות). וראה גם בקובץ בית אהרן וישראל קנו.

אמנם, בהיות והלבוש כתב שפתיחת חודי ספרים קרוב לחיוב חטאת, ואף שהמנהג להקל – כתב בקצוה״ש שיש ליזהר לכתחילה לא לרשום, ובמשנ״ב להחמיר כשאין לו ספר אחר, כדאי להימנע. ובכלל, ידוע בכללי הפוסקים שאין לדמות מילתא למילתא להתיר במק״א, כשלא כל צדדי ההיתר דומים.

לענין בורר – ראה פסקי תשובות הנ״ל ובשבת כהלכה הנ”ל סעי’ קכב ובהע’ רלא.

 

 

#2158