Are there Niggunim that cannot be sung on Shabbos?
- Avinu Malkeinu is not said on Shabbos. The minhag is not to sing the nigun either.
- Haneiros Halalu (rather just the last phrase “al nisecha…” Is sung).
- Hamavdil bein kodesh lechol (and other Motzaei Shabbos nigunim).
- Sad tunes such as the tune of Eicha and Kinos.
Sources:
אבינו מלכנו – לקו״ש יט ע׳ 284 בהערת המו״ל (גם בע״ש במנחה). שיחת ש״פ בראשית תנש״א. וראה גם יומן ב׳ דר״ה תשד״מ. וראה ירושלים במועדיה שבת ב ע׳ קמח. אבל בשנים הראשונות ניגנו כמ״פ בשבת.
הנרות הללו – יומן ש״פ מקץ תשמ״ב. ולהעיר משו״ת שיח יצחק א, שנד. אלף כתב (להנ״ל) ב, תתקעח. שו״ת מנח״א ב, כט. וגם בזה ניגנו כמ״פ בשנים הראשונות.
המבדיל – פשוט. אבל להעיר ממהרי״ל סדר נעילה כט. האגודה סוף יומא. וראה שו״ת חת״ס א, סז. נימוקי או״ח רצג ד״ה והנה ראיתי.
ניגון איכה וקינות – משום אבלות בפרהסיא. אלא שיש לחלק כשאינו נראה כאבילות. וראה גם בלוח יומי לשבת חזון. וש״נ.
וכן ניגונים של בקשת צרכיו כגון אחינו כל בית ישראל ומכניסי רחמים וכדומה – ירושלים במועדי׳ שם. ועפ״ז, לכאו׳ גם אין לנגן רחמנא דעני בשבת. אבל להעיר שניגון הנ״ל לימד כ״ק אד״ש (בשנים הראשונות) בליל שמח״ת תש״כ.
ובנוגע לניגון ״אלו ואלו אומרים״ – הרי במקורו אמרוהו בעת שמחה, בשמחת בית השואבה. ואדרבה, ענינו של שבת – תשובה (עילאה), תשב אותיות שבת. ואין לחוש משום הזכרת חטא, שהרי אי״ב וידוי ובקשת סליחה וכו׳ (אבל בר״ה נמנעים בכלל מהזכרת החטא. וראה שיחת שבת האזינו תשח״י), ואינו מדבר בעד עצמו, ונאמר בדרך ניגון והתעוררות לתשובה. (ושאני מרבש״ע בקשעהמ״ט שמנהגנו שלא לאומרו מה״ט, כבהיום יום כ״ח אדר א. ולהעיר שבשעה״כ שם כתב בדעת אדה״ז לאומרו).
עזרני א-ל חי – לכאורה אין לנגנו, שהרי מבקש להדיא בקשת צרכיו ומזכיר חטא עון ופשע. אבל שמענו שהרבי ביקש מהרב אהרון טוויל ע״ה לשיר הניגון בשבת מברכים כסלו תשי״ז. כן נמצא בנוגע ליל ב דחגה״פ תשט״ז (כ״ה בהיכל הנגינה ע׳ ריד. ובהנחה – הניגון הספרדי. ולפעמים הכוונה לניגון אין אדיר, ראה בהנחה משיחת ש״פ שלח תשט״ו. ועוד). וכן בשמחת ביה״ש תשכ״א ותשכ״ג. ולפעמים גם ביט״כ (אך ראה לעיל בנוגע אבינו מלכנו והנרות הללו, שג״כ ניגנו בשבת בשנים הראשונות). ולהעיר גם שמופיע בכמה מקומות בתור ״זמירות שבת״ וכן ב״פיוטים לשבת״.
#16555
#21717
