Can I cook ramen or tradition soup on Shabbos?

 

Firstly, instant soups contain in them many different ingredients, and although some of them were pre-cooked, some other added ingredients might not be pre-cooked. It is hard to state a general Halacha about instant soups, as these things change from one company to another and from production to production. Some argue that some of the ingredients might also be considered Kalei Habishul (items that can be cooked very easily), which even pouring from a Kli Sheini (second vessel) is able to cook them. Others maintain that the spices (like finely diced parsley), even though they are finely crushed, are different than other foods and one may place them even in a Kli Sheini. Either way, as the precise ingredients and method of production is unclear, one should avoid pouring hot water even from a Kli Sheini.

The same concerns apply with ramen: If one wants to cook items that were not precooked, this could be touching on Bishul, or cooking items which are Kalei Habishul, or at the least a Rabbinical prohibition that it seems like cooking.

There is an additional concern that possibly the items were only baked and not cooked, and some opinions hold that there is “cooking after baking” even in a Kli Sheini.

Even if the noodles were already pre-cooked together with the other dehydrated items, there is still a concern that possibly there are items mixed in that were not cooked.

Therefore, even for those who are lenient to use Kli Shlishi on Shabbos, as is the common custom, one should not place them in a Kli Shlishi (third vessel of hot water that was transferred), or even pour from a Kli Shlishi on them, in any situation where there are ingredients which were not previously cooked, due to the concern of the severe prohibition of cooking on Shabbos (איסור סקילה).

 

Sources:

Shulchan Aruch Admur Hazaken (O.C. 318:11-12).

Shemiras Shabbos Kehlchasa 1 footnote 185*.

See also Shabbos Kehalacha vol. 1 page 286.

Halacha Berurah 318: 122.

אף שבכ״מ נקטו להקל בכלי שלישי – ואכ״מ כעת בגוף הענין – חילוק גדול בין חשש קלי הבישול שהיא חומרת היראים (ולא קייל״ן כוותי׳) וכן בדבר שנאפה קודם, שגם בזה ה״ז חומרת היראים לחוש לבישול אחר אפי׳ (ואף שנהגו כן, אי״ז מעיקר הדינא, וכדמוכח מזה שבדיעבד מותר), לודאי קלי הבישול, שהוא חיוב סקילה ממש, ואינו רק בקולייס האיספנין, וכל׳ הרמב״ם שבת ט, ב: וכן כל כיו״ב (ראה אבן האזל שבת כב, ד). וכ״כ אדה״ז בשולחנו שיח, יא: וכן כל דבר קשה שלא נתבשל שאינו ראוי לאכילה כי אם על ידי שרייה או הדחה בחמין אם שרה אותו אפילו בכלי שני או הדיחו אפילו בעירוי מכלי שני ונעשה ראוי חייב משום מבשל. וכן כל דבר שאינו מבושל שהוא מלוח הרבה ואינו ראוי לאכילה כי אם על ידי שרייה או הדחה בחמין אם שרה או הדיח בחמין חייב. וכיון שעינינו רואות שהדבר מתבשל – ה״ז בכלל הנ״ל. ומכיון שמדינא אין מקום לחלק בין כלי שני לשלישי, ואין מקור ברור בגמ׳ ופוסקים לחלק בהכי, לפי שהכל בכלל כלי שני, אין לנו להקל בכלי שלישי. (ומה גם למ״ד שכלי שלישי חמור מעירוי מכ״ש. וא״כ אם אסור בעירוי מכלי שני בהנ״ל כש״כ בכלי שלישי. ואף מה שחתרו למצוא, ילפינן חיפוש מחיפוש, שבאיזהו מקומן נזכרו חילוקים בדבר, ולהחמיר בכלי שני ולהקל בשלישי, כד׳ הב״י שיח בחילוק בין ספל לאמבטי – היינו במים שאינן בכלל קלי הבישול גם ליראים. וכן מצינו משום חומרא דחמץ להחמיר בכלי שני, ובדיעבד בכלי שלישי – מקום לקולא (מג״א תמז, ט. ופס״ד להצ״צ שם. אדה״ז תנא, לד) היינו לגבי חטה, שג״כ אינו בגדר קלי הבישול. וכל מה שכתבו אחרונים להקל היינו בדבר שאינו ודאי קלי הבידול או כנ״ל אחר אפי׳).

ול״ש כאן סברת הצ״צ בחי׳ שבת פ״ג לגבי טיי״א שמה שעינינו רואות נתינת טעם אינה בגדר בישול – דשאני התם שהטעם הוא במים ולא ראינו שינוי בטיי״א, אבל באוכל שמשתנה ונעשה ראוי לאכילה ומשתנה גם טעמו, פשוט שג״ז בכלל בישול, שהרי זהו גדר בישול, וכמ״ש באו״ז ב, סב בשם ריב״א: ודאי יש בו משום בישול שהרי משתנה לטעם אחר ע״י האור, וירקות שנאכלין כשהן חיין כגון כרישא ולפת וכן פירות האילן כגון תפוחין ושאר פירות אע”פ שנאכלין כשהן חיין יש בהן משום בישול, שהרי מתמקמק טעמם ומשתנה לטעם אחר כשהם מתבשלין. וצ״ע מש״כ באג״מ או״ח ד, עד בישול טו.

 

 

#1611