האם יש חיוב לתת צדקה לאדם שידוע שיש לו לחם לאכול ובגד ללבוש וכו’ ואוסף צדקה להנאתו לתענוגי עולם הזה ואולי גם לתענוגות ולאיסורים שהם היפך השולחן ערוך?

 

בענין שיש לו כבר ביגוד ואוכל וכו’. הנה להוי ידוע שעני רשאי לקבל צדקה עד שיהיה לו קרן שיתפרנס הוא בני ביתו מהרויח (שו”ע יורה דעה סימן רנ”ג סעיף ו’) ומשמעות הפוסקים שבכלל, מותר לו לקבל צדקה עד שיהיו לו להוצאות של שנה שלימה. (ערוך השלחן יורה דעה סי’ רנ”ג סעיף ב’. משפט וצדקה, פרק ב’ סעיף ד’.) וא”כ בדרך כלל אין בזה חשש.

בנוגע להחשש שישתמש בהכסף לדברים אסורים. בדרך כלל אין בזה בעי’. (ע”פ דברי אדה”ז או”ח סי’ שמ”ז סעיף ד’ שכל זמן שיש לתלות שלא ישתמש בחפץ זה לאיסור מותר לתת [ובפרט ע”פ דבריך שיש לו כבר קצת כסף וא”כ הוי גם “כלי המצוי”])

ולהעיר ממדרש רבה פרשת בהר פרשה ל”ד סוף סעיף ד’ דיבור המתחיל “אמר העשיר לאותו עני”. ודי למבין. ומסיימים בטוב.

 

 

#155 (5)