הרואה גדול בישראל מגבו, האם מברך עליו שחלק מחכמתו ליראיו?

 

כן.

נ.ב. יש להעיר שהרבה פוסקים מסתייגים מברכה זו בזמן הזה, כיון שקשה להגדיר מיהו חכם.

 

מקורות:

כן נראה שהרי גם סומא מברך (ראה סדר ברה”נ יג, ט). וגם כשרואה הספינה – שע״ת רכד, ז. (אבל ראה אפיקי מגינים רכד, ג שרק במקום שאחרים רואים). ומסתבר שכ״ה גם בראיית חכם. [וראה מעשה רב בהקדמה לס׳ מלוא העומר הלכות חלה. אבל ראה מקו״ח רכד בסופו דמשמע שרק במלך סומא מברך. וראה גם פמ״ג רכד בא״א ו. ברכ״י שם א. שע״ת שם. חיי״א סג, ו. חכמת שלמה רכט. אבל דעת אדה״ז ברור מללו שכ״ה בשאר ברכות הראי׳ דכוותה, משא״כ שאר ברכות הראי׳ שהן של הנאה. וכ״כ תורת חיים סופר רכד, י. ועוד.  ודוגמא לדבר הדעות שסומא מברך ברכת הלבנה. וה״ר מזה באפיקי מגינים שם. ולהעיר די״א כן גם בברכת החמה.  וי״ל שגם לשאר הפוסקים ראיית חכם שמיא במקצת לראיית מלך שהברכה על הידיעה שמרגיש בכבודו. והמקו״ח עצמו בקיצור הלכות רכט, א כתב שה״ה בכל ברכות הראי׳ שאינם על הנאה דמטי לידי׳. ומוכרח כנ״ל. ולהעיר מפתה״ד רכד, ו, שיש שבירכו על חילוק מחודד ברכת שחלק ללא שו״מ].

ובזה גופא, בברכת המלך, והה״נ בחכם, י״א רק אם מרגיש בביאתו, וכדמשמע בגמ׳ ברכות נח, א וכמ״ש הפוסקים הנ״ל. וכ״ה בצפיחית בדבש סו. בקרית חנה דוד ב הל׳ ברכות פרטיות נ. בצה״ח ב, יח. אבל ל׳ המג״א רכד, ו ואדה״ז בסברה״נ שם: שיודע. וכן מוכח במקו״ח שם שכתב שאפי׳ באמרו לו להסומא. וראה קובץ אור ישראל מאנסי נו.

ועוד שהרי גם בראי׳ דרך זכוכית מברך.

ובפרט, שגם מאחוריו גורם הארת החכמה – ראה עירובין יג, ב. ירושלמי ביצה ה, ב. וראה קידושין לג, א.

ואיך שיהי׳, לכל האופנים מברך, שאם מצד גדר ראי׳ בודאי חל גם בזה, שג״ז ראי׳ היא. ואם מצד הידיעה וההרגשה – ישנו גם בזה. ואם מצד הפעולה עליו – גם זה ישנו. ועלינו ללמוד גם מסתימת הפוסקים ששתקו דאין דין לראות בפניו דוקא.

ולעניננו, כ״כ בקונטרס שערי שיח רב. אבל ראה שער העין תשובות הגרח״ק ע׳ תלז. וכ״כ כמה חכמים בוישמע משה סו. ובחשוקי חמד עירובין יג, ב מחלק אם נתפעל מחמת ראייתו.

 

 

#12134