Can one get a haircut on Motzei Tisha B’av when it is Thursday night? Or is it better to wait till Friday morning?

If it’s being done in honor of Shabbos, yes.

The same applies to doing laundry.

Sources:

רמ”א תקנח א, מג”א א, מ”ב ג.

ונסתפקו כמה אם ההיתר לכבוד שבת הוא רק בשחרית או גם מיד במוצאי ת״ב. וראה בא״א מבוטשאטש, שבלילה אינו מפורש להתיר. אמנם, בסידור יעב”ץ חלון ה אות ו להדיא דמותר מיד. ולפענ״ד, כן העיקר לדינא, ואין ספיקו של הא״א מוציא מודאו של היעב״ץ. ולהעיר מלשונו בשו״ת שאילת יעבץ א, צו דביום שלאחריו מותר מיד. ובודאי כוונתו גם כאן מיד במוצאי הצום. ובהקדמה שמעיקר הדין מותר בכל. ודעת מחבר ורמ”א משמע דממנהגא אסרו רק בשר ויין. וכ״כ במאמ״ר והובא בבה”ל תקנח ד”ה עד חצות.

והנה, המנהג להחמיר יתר על כן גם ביום עשירי עד חצות והוא רק ממהרש”ל (סי’ צ”ב).

ובפשטות מש”כ המג”א “הכל מותר לכבוד שבת” – היינו דלא כרש”ל, ואין לנו להוכיח חומרא בליל עשירי שהרי רש”ל לא קאי בחל ביום חמישי. ובפשטות כיון שהותר חזר הדין כדעת המחבר להתיר במוצאי ת״ב. ועוד שסתימת המג”א, וכן במשנ״ב, מורה להתיר בלילה, דאל״ה הו״ל לפרש ולא לסתום.

ויתירה מזו דעת התוספות תענית ל, א – הביאו בב״י תקנא ומג”א שם יח – להתיר גם בט״ב מהמנחה ולמעלה לכבוד שבת. ובפמ”ג תקנ”ח א”א א’ מציין לתקנא, ד. והיינו כנראה דעת התוספות שהובא במג”א שם. והבו דלא לוסיף עלה בדבר שהוא ממנהגא בעלמא.

והרי דרך להסתפר בחמישי – מג”א ואדה”ז רס. וכן כיבוס תיקנו בחמישי דוקא, מפני כבוד שבת, ואין צורך להמתין עד ששי. והבאנו כעי״ז בלוח לשבועות לענין תספורת בע״ש כשחל ערב שבועות בשבת. וראה שו״ת בית דוד רפ, לענין ל״ג בעומר בערב שבת, דמה לי ביום ומה לי בלילה הכל יום אחד הוא. ומכיון שכן, גם במוצאי ת״ב יש להתיר מיד. ואין סברא שמנהג כשר ידחה עיקר תקנת עזרא. ועוד שמצינו בד׳ לבוש שכתב ״למחרתו״, ובחדא מחתא כתב ״מיד״, ועכצ״ל שמותר מיד אחר ת״ב. והרי הוא הביא דעת המחבר תקנא, ד, ושם הכוונה מיד בלילה.

ובא״ר וא״ז ועוד שכתבו בשחרית – היינו לשלול שא”צ להמתין עד חצות, ולא שאסור בלילה. (וכנראה בזמנם לא נהגו לכבס בלילה). ובמכ”ש מזה שכתב הט”ז תקנא, יד, בדעת התוס׳ דאחר חצות בת״ב שייך כבר ליום מחר ושייך בו הלשון ״לאחריו מותר״. וגם יש להוכיח כן מזה שבא״ר הוכיח מלבוש תקנא, ושם מפורש כנ”ל. וכן הוכיח בא״ר מטור וב”ח, ובכל דבריהם לא נראה מקום לחלק בין לילה ליום. וראה מה שהאריך להוכיח בפניני הלכה דלקמן.

ובדבר שהוא רק מדרבנן, ותו רק משום מנהג כשר, אפשר בריוח לסמוך להקל על היעב”ץ שפסק להדיא להתיר. ומה גם שלא מצינו מי שיאסור להדיא. וכל הפוסקים שכתבו שחרית – אין הכרח בדבריהם לאסור בלילה.

ומ”מ נראה שאם אינו לכבוד שבת אין להתיר. ומי שדרכו להסתפר תמיד בששי, אין סיבה להתיר בחמישי. וכן בכיבוס אם אינו לכבוד שבת ממש (אף אם נאמר להתיר לכבס הכל בבוקר. וראה אצלנו בלוח שדעת נוטה שהעיקר לאסור בכלל גם ביום ששי, רק לכבוד שבת. והבו דלא לוסיף להתיר גם בליל ששי). אלא שמותר להוסיף למכונת כביסה, כמבואר אצלנו בלוח.

וכן נהגו להחמיר באפשערעניש. [ונראה, שאף שאפשערעניש אינו כ״כ לכבוד שבת, ונימא לאסור גם בבוקר עד אחרי חצות, מ״מ סו״ס מכבוד שבת הוא ששערותיו מגולחות. ועדיף שיעשה לפני חצות מאחרי חצות. וג״ז מכבוד שבת שיהא פנוי בצרכי שבת. וראה שו״ת שרה״מ ו, מה, שר״ל שההיתר לכבוד שבת כאן, היינו שיהא פנוי אחרי חצות להתעסק בצרכי שבת. אלא שדבריו צ״ע, שהרי התירו גם רחיצה אף שעיקרה בע״ש אחר חצות. וראה גם בתשובת בעל מחשבת הלוי, בקובץ מבית לוי חו׳ י. והתם קאי לענין כיבוס, ור״ל להתיר גם כיבוס בגדי חול, עיי״ש, כיון שזהו כל עיקר טעם תקנת עזרא שלא לכבס בששי שיהא פנוי לצרכי שבת.

וראה שו״ת תשוה״נ ה, קעא להחמיר בלילה דוקא כשאינו לכבוד שבת, משא״כ ביום שמותר בבוקר גם כשאינו לכבוד שבת.

ובאמת, תספורת חמורה טפי, שהרי בטעם המנהג להחמיר בעשירי כתב בשו״ת מהרי״ל קכה, משום חומרא דתענית ואבלות של יום ושייך לבין המצרים. ובמשנ״ב תקנח, ה: דהוא כמו בין המצרים, וא״כ מקום להחמיר בלילה שלאחריו בתספורת כמו בבין המצרים. וראה באו״א קצת חו״ב תענית כט, ב. ושוב י״ל פניני הלכה דברים תשפ״ו לידידנו שליט״א שהאריך בסברא הנ״ל, ובכלל בהחילוק בין לילה ליום כשאינו לכבוד שבת.

[ולהעיר מהמסופר שבמוצאי ת”ב תשל״ב שחל בליל שישי רמז שאין לשיר. והיינו כנ״ל שאין בזה ענין של כבוד שבת. ולהעיר שעד״ז אירע גם בתש״ל (שחל בליל רביעי) שנזף במשפיע על כך, ושע״פ שו״ע יש להמתין עד מחר בחצות].

איברא שבשו״ת מור ואהלות באהל ברכות והודאות לט, והב״ד בקצרה באר״ח ספינקא תקנח, א, הביא בקבלה מהרה״צ מבארדיטשוב, להתיר בשר. וראה מה שכתבנו לפרפק בדבריו בלוח אצלנו. ועיי״ש, שכתב ב׳ אופנים אם משום כבוד שבת או דהו״ל תרתי דסתרי שרחיצה מותרת ובשר אסור. ומשמע דקאי בבוקר דוקא, שבלילה אסור בבשר גם בת״ב נדחה מחמת אבלות יום שעבר. אלא שאפשר דס״ל שמשום תרתי דסתרי הותר הכל. וראה בא״א מבוטשאטש שם, שהביא עובדא בענין אחר מהרה״צ מבארדיטשוב. ושם קאי בליל מוצאי ת״ב. אלא שלא נתפרש להדיא דקאי בחל בחמישי.

וראיתי מציינים לשו”ת רבבות אפרים ח”ב סי’ קנה כד. נט”ג בין המצרים ח”ב פפ”ח ב ובתשובה סימן כ’. שש”כ פמ”ב סוף סעי’ נ”ב. ועוד. ואינם תח״י. והלפענ״ד כתבנו.

#10256