שמעתי שיש חשש לסכך בענף דקל רחב ארבעה, או עלי בננה, משום גזירת נסרים. האם יש מה לחשוש?

מותר. ויש לוודא שיש אפשרות שיכנסו גשמים.

מקורות:

פשוט דל״ש גזירת תקרה שאינו דומה לתקרת הבית. וכעין ראי׳ מרש״י סוכה יא, ב ד״ה שווצרי שעליו רחבין (הובא בשבט הקהתי דלקמן) ויל״ד. וכן מצינו בכ״מ שכל שאינו דומה לנסר, וכל שאין משתמשים בו להקרות הבית, לית לן בה. וכדמוכח גם מדין מחצלת. ולב׳ האופנים בזגירת תקרה שנראה כביתו, או שאין דרך סוכה אלא בעראי ואין דרך לסכך אלא בדבר קל, ל״ש בדבר שאין משתמשים לתקרת הבית. וכבר הקשה במשנ״ב תרכט בבה״ל ו ד״ה עומדת, קרוב לסופו במוסגר, על הפמ״ג במ״ז סוסי׳ תרמג, בנוגע לטי״ש וקנים, שאינו יודע איזה גזירת תקרה שייך כשאין דרך לסכך. ולהעיר שבפמ״ג דייק בלשונו וכתב ״עתה״, ומשמע שאכן הי׳ דרך להקרות. וכ״כ בישוב דבריו בשו״ת בית ישראל קו. וכ״כ במנחת אפרים על הפמ״ג שם בספרו שו״ת הפמ״ג או״ח סד, ד.

ובסמ״ק הביאו בב״י תרכט שהמנהג שלא לסכך בנסרים כלל רק בעלים מחשש שיסכך באופן שלא יכנסו גשמים. וראה לקמן.

וצע״ק מפירש״י סוכה יד, א דלקס״ד בגמרא שגזרו לסכך בנסרים פחות מג״ט, והקשו הא קנים בעלמא נינהו, ומפרש וא״כ במאי מכשר. וכן פי׳ בר״ן. וצ״ב דהא איכא למימר דמכשר בעלים. ואכן כה״ק בשו״ת אבנ״ז או״ח תעג בהיתר מחצלת, והכריח מפירש״י שאין לחלק בין עצים קשים לקנים רכים. ועיי״ש מסקנתו.

אבל בפנ״י פירש בקושיית הגמ׳ שמעשים בכ״י שמסככים בקנים. וכן בפירש״י על הרי״ף מפרש, הא קנים בעלמא נינהו וכשרים לסכך. וראה ריטב״א ורא״ה שפי׳ באו״א. ואפשר, שבפירש״י איירי במנהג מקומות שגם בבית נהוג להקרות בקנים. וגם לרש״י י״ל שכוונתו כדברי פנ״י, שבודאי איכא סכך ממינים אחרים, אבל פשוט שגם קנים כשרים, וא״כ במאי מכשר בקנים. וי״ל ע״ד אין לדבר סוף, שלא מסתבר לומר שכל קנים פסולים. ועוי״ל, דאה״נ בהקס״ד לא ס״ל לחלק כה״ג, אבל למסקנא הגזירה רק בעצים ולא בקנים. וכש״כ שאינו בעלים. וי״ל דהא גופא הקושיא, שאם גם בנסרים פחות מד׳ גזרינן אף שאין מקרים, נפסול כל סוכה, גם מקש, וא״כ במאי מכשר. והרי למנהג שאין מסככים בנסרים כלל, מחמת שמסככים בבתים גם בנסרים קטנים, בהכרח שעושים מעלים, ולא אמרינן במאי מכשר.  ושו״ר שכה״ק בחי׳ ר״ש קלוגער ע׳ קמז וע׳ קנא אפירש״י דשמא לא הכשירה תורה אלא פסולת גורן ויקב כקש. ומיישב שכוונת רש״י להמשנה חבילי קנים, ואי גם פחות מג״ט פסול, איזה מהן כשרות.

וראה בכור״י רסי׳ תרכט להתיר לסכך בנייר מעשבים מעץ לראב״ד, ולכאו׳ מדסתם – מיירי גם ברחבים ד׳.

וברש״ש סוכה יד, ב שלכן אמרו נסרים של ארז להוציא שאר מינים שאין דרך לעשות תקרה. אמנם בסוכה לז, א אמרו שנסרים של ארז היינו הדס, שלפי הנראה אין דרך לעשות תקרה מהם. ועמדו בזה פנ״י וערול״נ ורש״ש סוכה שם. ולמסקנת הרש״ש נראה שגם בהדס גזרו. ונראה פשוט דקאי בנסרים מעץ ההדס. ומ״מ אף שאין דרך להשתמש בנסרי עץ ההדס, לא פלוג. וראה שו״ת חבלים בנעימים ג, או״ח יב, ה, דלרב בדעת ר״י שמסככין בנסרים גם ברחב ד׳, החילוק בין סוכה לבית, שסוכה כשרה רק מד׳ מינים, והנסרים הם מהדס. ועכ״פ, גם אם ניחוש בעץ הדס, שהוא בכלל נסרים, בעלים ודאי אין לחוש.

וגם למחמירים במחצלת, ראה שו״ת אמרי יושר, שבשל גמי ושיפה וקנים ליכא למיגזר משום גזירת תקרה.

וכ״כ להתיר בהליכות שלמה ח, ז. שו״ת שבט הקהתי ד, קסז. אורה ושמחה ה, ז הע׳ מח. חוט שני שבת ד, קובץ ענינים ע׳ שמא שם סוכות ו, ו. אשרי האיש מועדים ע׳ קסו. קובץ הלכות קמינצקי ה, ז. ודלא כשו״ת אול״צ ד, כד, טו.

ובשבט הקהתי שם חשש כשהוא באופן שרחב הרבה כרוחב הסוכה ואין הגשמים יורדים לתוכה. ולכאו׳ אפי׳ בד״ט יש לחוש, ראה משנ״ב תרלא, ה בשם הפמ״ג שם בא״א ב. וראה במ״ז ט. וכ״ה בהשלמת מט״א לבעל אלף המגן תרכו, יז. וצע״ג, דא״כ מדוע נפסל נסר רחב ד׳ משום גזירת תקרה מדרבנן ולא מחמת שאין מטר יורד. ואיך מועיל במפקפק ונוטל אחת. וצ״ע מש״כ בפמ״ג במ״ז ט דלא מהני, שמפורש בגמרא דמהני. ושו״ר שהקשה עד״ז בשו״ת כנף רננה סז, הביאו בפת״ז תרלא, א. וראה שו״ת אבנ״ז או״ח תעג. ובחוט שני שבת שם וסוכות שם ע׳ רטז דמיירי בנסרים מנוקבים. וראה חשוקי חמד סוכה יד, א. ודוחק. וכל כי האי הו״ל לפרושי בדין דמפקפק שרק במנוקב כשר.

וכ״כ להקל דסגי במקום אחד שגשמים יורדים, באמרי דוד תרלא. פאר עץ חיים כט, בשם הגר״ח מוולוזין הובא במוע״ז ח הוספות לח״א, צו. ועכ״פ בשיעור ז״ט.

גם מסברא תמוה, שהרי ודאי נסר קטן וצר אינו פוסל משום מעובה והיאך יפסול כשיש בו ד׳ טפחים, אם מעיקרו אינו סכך פסול. וגם איך נראה כבית אם יורד גשמים בשאר הסוכה. ויותר נראה בדעת הפמ״ג שאין כוונתו לפסול באותו נסר, ועיקר כוונתו שנפסל כשעשה מעשה שיהא כמין בית בשיעור חשוב של ד״ט, והיינו רק בין נסר לנסר בחיברם, שמה שאינו יורד גשמים מחמת הנסר עצמו אין דינו כמין בית.

ובשו״ת מהר״ח או״ז קצד שהקשה שיפרוס שטיחי עורות על שולחנו משמע דלר״ת סגי כשיורד למקום אחד.

#38452