Can the Panim Chadashos be someone who was at the wedding only for the dancing?

No.

But if they merely came in to say Mazal Tov and left immediately, they qualify.

Sources:

נחלקו רמב״ם ורא״ש בגדר פנים חדשות, שלרמב״ם ברכות ב, י ודעמי׳ הכל תלוי אם שמעו הברכות בעת החופה. ובפסקי ריאז כתובות א, יג שלא שמעו לא בשעת נישואין ולא בשעת הסעודה. וכ״מ בכ״מ בדעת הרמב״ם ממש״כ בסתמא שלא שמעו ברכות נישואין וסתמו ולא פירשו. והציב ציון לדבריהם בשו״ת תפלה למשה לוי ז, סא, ב. ואם שמעו בשעת הסעודה גרע טפי, דאף לרא״ש אפשר שאינו פנים חדשות ע״פ מש״כ הרמ״ך לרמב״ם שם.

ודעת הרא״ש כתובות א, יג שאפילו היו בשעת החופה ושמעו הברכות אם לא אכלו שם מיקרי פנים חדשות. והובאו ב׳ הדעות בשו״ע אה״ע סב, ז. ובשו״ע כתב שפשט המנהג כהרא״ש.

והנה, אף שכמה אחרונים כתבו בפשטות כרא״ש, ובעזר מקודש הפליא לכתוב שאין אפילו מדת חסידות לקרוא למי שלא שמע הברכות, ואולי טעמו דל״א סב״ל במקום מנהג – מ״מ תמוה קצת. וכבר הקשה עליו בשו״ת שבה״ל ח, רפ. וגם, בפשטות מזה שהמחבר הביא גם דעת הרמבם עכצ״ל שהוא לחוש לדעתו, לבעל נפש עכ״פ (ראה בכעו״ב שות הרמע מפאנו רסי׳ צו, הב״ד בש״ך יו״ד סוסי׳ רמב בהנהגת או״ה. וראה שו״ע אדה״ז יו״ד קפו, ז). ומה גם שבנדו״ד כן גם דעת הערוך, רס״ג, ריטב״א, תוס׳ רי״ד, ריא״ז, ספר הפרדס, ועוד. ובבית שמואל סב, ח הביא דברי יש״ש כתובות א, יח שפסק כרמב״ם. ומשמע שחושש לדעת הרמב״ם. והב״ד יש״ש גם בפרישה יב. ט״ז ד. והובא גם בבאה״ט ח. וכ״כ בישועו״י בפיה״ק ו, שלדינא בודאי סב״ל ויש להורות כדעת הרמב״ם. וכ״כ להחמיר בראש פינה ח. וכ״כ בברכת הבית סב בשע״ב יח. וראה שבה״ל שם שהסכמת הפסק להחמיר. וכ״כ שאר אחרוני זמננו ראה שלמי שמחה ע׳ שנד בשם הגרשזא. שו״ת ישא יוסף אה״ע קכח ואשרי האיש אה״ע א ע׳ קנז – בשם הגריש״א. שו״ת תשוה״נ ו, רסז, ז.

ואם לא אכל בעת סעודת נישואין, אם יכול עדיין להיות פנים חדשות – הנה אף שלשון כמה ראשונים שלא אכלו, וכן הלשון באחרונים, מסתבר שלאו דוקא והכל תלוי אם השתתפו בסעודה, שהרי לכמה דעות והרא״ש בכללם מעיקרא א״צ לברך בשעת סעודה דוקא. ובאמת, בכ״מ כתבו בלשון אחר, שלא היו בשעת אכילה, ראה שטמ״ק כתבות ח, ב, בשם תר״י ריטב״א שם. אהל מועד דרך ט נתיב ב. ועוד. וראה תפלה למשה שם ה. ועוד, שבכמה ראשונים נקטו לתרוייהו בחדא מחתא, שלא אכלו ושלא היו, ומסתברא דהיינו הך. ואורחא דמילתא נקטו. וכן מדוייק ביש״ש בדעת הרא״ש. וראה רמב״ן ורשב״א כתובות שם. ובס׳ מצהלות חתנים יגלניק בבירורים טו, עשה פלוגתא על לא דבר.

ויש להמתיק, שהרי לכמה דעות א״צ שהפנים חדשות יאכל. ובכ״מ כ״כ גם בדעת הרא״ש, ושכל שראוי להרבות בשבילו אף שלא אכל סגי. וכ״כ בב״ח. וכן בערוה״ש. וראה תפארת יעקב יב שהוכיח ששבת לא אוכלת ודינה כפנים חדשות. וא״כ מ״ט נאמר שאם היו בסעודה ולא אכלו עדיין יכולים להיות פנים חדשות. וראה אצלנו 34093.

אבל ראה בית שמואל י. ובשו״ת מהרי״ט צהלון עא וחינא וחסדא כתובות א קיא, א, נקטו שאם אתמול היה בסעודה ולא אכל מוכרח לאכול היום שיהא בגדר פנים חדשות. ולמעשה, הסכמת רוב הפוסקים שגם לרא״ש א״צ לאכול. וראה אוצר הפוסקים סב, לח, א שהביאו שכ״ד ב״ח, תפארת יעקב, דרך החיים, ועוד. וראה חוט שני רבית ע׳ קעה.

ואכן, דעת מהריט״ץ לשיטתו, שאם הי׳ ולא אכל בסעודה, יכול להיות אח״כ פנים חדשות. אבל לשאר הפוסקים צ״ע היסוד להקל. וכבר נסתפק בדבר בבירך את אברהם עא, כח. וכן הביא בשלחן העזר יב, א בשמלה לצבי ה, בשם זקנו בעל דברי אברהם שנסתפק בכעי״ז.

אמנם אם היה בקבלת פנים לא פקע ממנו שם פ״ח. אבל כל שהשתתף בעת בסעודה גם אם השתתף בריקודים נקרא שהשתתף בשמחה (ויתכן להקל ברקודים אא״כ כשאינם בעת הסעודה, ראה וישמע משה ה ע׳ שנא בשם הגריש״א. אבל ראה ציוני הלכה נישואין ע׳ קפא) ואם בא רק לרגע לאחל מז״ט פשוט שלא נפקע ממנו שם פ״ח, אא״כ שהה ונתרבית השמחה על ידו.

ולהעיר מדוגמתו אם מותר לאבל ליכנס רק לומר מז״ט – ראה אצלנו 54560.

וראה תשוה״נ שם. שובע שמחות א, יא ובהערה. ציוני הלכה שם. שו״ת אבני דרך טו, ריד. קובץ בית אהרן וישראל רלד. והנלפענ״ד כתבנו.

#54556