Tzniut & Tefilah
Question:
An influencer is making statements such as that a woman is halachically allowed to say a bracha while naked (she brings the example of the mikvah). I know there is a difference with mikva. I understand that Chabad is more makpid to be under the water… What’s the strict halacha when it comes to tznius and prayers/brachos for women when no men are present?
Answer:
It is true that the specific law forbidding one to recite a blessing in the presence of one’s ervah does not apply to a woman reciting a blessing while she is undressed, provided she is sitting and hence her nakedness is not visible. Nonetheless, there are other reasons why she is enjoined from doing so under ordinary circumstances. Among them, the appreciation for the kavod of the bracha and the shechina. Additionally, as always she must still abide by the regular laws of tznius. Thus, in practice this should usually not be done. See more in the Hebrew references below.
Moreover, see here regarding being undressed in general:
May one get dressed in the bathroom, or only under a cover in bed?
Regarding the bracha over the mikvah, it is not made plainly undressed. There are two general positions on the matter (none of them unique to Chabad):
- Making a bracha while dressed in a robe out of the mikvah (and in some opinions – even out of the mikvah room), or according to some – dressed in a robe under the water.
- Making a bracha with most of her body (until the neck) covered under the water (some prefer the whole upper part specifically out of the water). While under the water, she should separate between the top part and the bottom part with her arms.
According to all, she must be at least partially covered in a robe or in the water. Either way, this bracha is different as it is associated with tevilah and should be done right away, and there is not much choice to do it differently.
See also the following pages:
Does a woman need to be completely dressed including socks in order to make a Bracha?
P.S.: I’m sure you are aware of the importance of being cautious about relying on what influencers or unverified sources online say, especially on matters of Halacha.
Sources:
רק כשיושבת – ראה אדה״ז עה, ב. רו, ו. עד, ה. ויש אומרים שאסור לאשה אחרת לברך כנגדה – שם עה, ב. ובמוסגר (וכנראה מחמת ספק) שהעיקר כהאומרים שמותרת. וכ״ה בחי׳ הצ״צ על הש״ס ברכות ד, ג.
ומשום לבו רואה – שם עד, ה – רק בשם י״א. וכן בשו״ע שם ד, הוא רק בשם יש מי שאומר.
כן להעיר, שיש שכתבו שיושבת לא סגי וצ״ל טוחות – דבוקות ומכוסות – בקרקע. וראה משנ״ב רו, טז. אבל אין כן דעת אדה״ז.
ופשוט שאף שמותר, אבל אין זה כבוד ואינו ראוי. ראה ב״ח דרישה ט״ז וש״ך יו״ד ר.
ורק במקוה שאא״פ, וכן בכיו״ב – ראה עד״ז משנ״ב עד, כב. ומקורו מתבו״ש א, עא.
והנידון בשו״ע ופוסקים הוא באופן שכבר ערומה וטירחא להתלבש מפני הברכה – ראה ירושלמי ברכות ח, ב. חלה ב, א בסופו. ומוכח להדיא בירושלמי שבעצם יש זילותא בערומה, רק שטירחא היא. ומינה הוכיחו לענין גודל טירחא לחזר אחרי מים למצות נט״י, דאל״ה אין הנידון דומה, דהא נט״י חיובא היא. והיינו שהתירו רק מפני הדוחק. וראה ישועו״י ח, ב (וגם למג״א שם ב, ואדה״ז שם ג, שמותר לברך ברכת חלה בישיבה – ודלא כסברת ישועו״י שהוא רק מפני ההכרח – עולה יפה. בדברי הירושלמי. ואכ״מ). וראה פי׳ מחודש בירושלמי בנר מערבי ד ע׳ קיז.
ובכלל צריך להיות בעטיפה וכיסוי בעת ברכה לכתחילה גם בשאר הגוף (ולא רק בערוה) – ראה רוקח שכט. או״ז שבת מג.
וכ״כ מצות ראי׳ או״ח ח, א ד״ה יתעטף. שו״ת לב אברהם יז. תשובות ישראל טויב ה, ז, ט. מחשבת חיים שמרלר או״ח כח, ו. שיח יוסף רוט ג, יד, ג. דבר שאול קוסובסקי חלה יב, ג.
וראה שלום ירושלים לירושלמי חלה שם שר״ל שגם למ״ד עגבות אי״ב ערוה מ״מ צ״ל פני׳ טוחות שאי״ז טירחא בשבילה. וכ״ה בספרו קובץ עהרמב״ם ברכות א, ט.
ובלא״ה, מצות הצניעות עלי׳ גם בכל היום, וכמפורש באו״ח ב.
#38851
