Disposing of Garbage Including Potential Sheimos Materials

 

Question:

Someone in the home is a compulsive hoarder of all kinds of printed materials. The house is filled with bags in every area. Social services have declared the home a health and fire hazard due to the accumulation of bags throughout the home.

A young boy in the home is confined to his room and can barely use the home’s bathrooms, kitchen, or living area because bags are piled up throughout the house. Another disabled child is confined, due to the overwhelming amount of bags, to a small area near the bathroom, even though it is difficult for him to reside only in that tiny area.

I want to help them clear the piles by bringing in a crew who will remove the bags.

There are too many bags to check for sheimos, and the home’s occupants are not physically able to do so.

Can one give a large group of bags, which may include sheimos, to a crew to remove, who may not consider the holiness of the material and cannot be supervised to do so? Even if they are Jewish and even frum, they may not go through all the bags.

 

Answer:

Under the circumstances, the following is permissible, only in this case:

Either religious Jews should be hired and it is left up to them to take care of it from the beginning to end, as they understand.

Alternatively, a non-Jewish company should be hired which will hire workers under them. In this case all bags should be wrapped in another bag around the first bag.

 

Sources:

צדדי ההיתר: ספרים שבדפוס, ובמיוחד בדפוס שבימינו, וכש״כ בצילומים.

וכן הדעות בספרים שלא למדו בהם, או שכבר אינו עומד ללמוד מתוכו. ויש לדון גם בספרים המיועדים לנשים שאינן מצוות בת״ת שדינו כאינו מיועד ללימוד, או שדינם כאילו לא למדו בהם. ובפרט, כשלמד רק בהרהור וגם לא לשם מצות לימוד תורה.

וחזי לאצטרופי הדעות שמותר לשרוף כשקשה להביא לידי גניזה. ורבו המתירים ליתן לאשפה בכלי בתוך כלי.

ובכלל, כמה ספיקות, שמא אין שם דברים הטעונים גניזה, ושמא נכתב ע״י אפיקורוס.

והנה, לכמה דעות מותר בשאר כתבי הקודש לאבד בגרמא. והמדובר ע״י נכרי. וכבר כתבו בכ״מ שדין מחיקה ע״י נכרי כגרמא. וכש״כ באמירה דאמירה. ויש להוסיף שהגוי אין לו כוונה למחוק, וה״ז אמירה לנכרי בפס״ר. ולהעיר, שלכמה דעות מותר ליתן אפילו לקטן למחוק. (כן להעיר מהדעות שאשה אינה מצווה במחיקת השם – שו״ת שם משמעון כז).

והנה כ״ז במקום שעושים מיחזור. ובכ״מ חברת איסוף קוברים הכל, אלא שאינה קבורה כדין, ועכ״פ לא גרע מגרמא.

וכן איכא תערובת דברי חול באופן שי״א שבטל ברוב, והתירו בזה. ועכ״פ שא״צ לחפש. וכש״כ בדאיכא טירחא רבה והצאות מרובות. ומסתבר שא״צ לבזבז כל ממונו, שגם להדעות שחייב לבזבז כל ממונו שלא לעבור על לאו אפילו בשוא״ת – כאן המדובר שאינו דאורייתא ממש, ואיכא ספיקות טובא.

ואף שכמה מהנ״ל אינו עיקר לדינא – המדובר במקום חולי וקרוב לידי פקו״נ ועכ״פ חשש בגבר, כידוע מהמציאות בכיו״ב. ורוה״פ ס״ל דלא תעשון כן נדחה במקום פקו״נ. וכש״כ כשאינו שמות הקודש וגם לא כתבי הקודש עצמם. וגם במחיקת השמות – הרי לא נכתב לשם קדושת השם. ובמחיקת שמות שנכתבו בלע״ז מותר מעיקרא מן הדין למוחקן).

 

 

#46924