Benefitting from Stolen Goods

 

Question:

1) My friend receives “food stamps”, where, had the application been filled out honestly, he would not have been deemed eligible. Can I partake in the food at a Farbrengen sponsored completely by this friend’s food stamps?

2) Some friends played poker (or the like) last night amongst themselves, and the winner has now helped himself (with that very money) to an unusual treat – burger and fries. Can I enjoy his leftover fries?

 

Answer:

You may eat the food.

 

Sources:

הנה אסור לקנות חפץ שגנוב. כמו״כ אם כל ממונם גזל אסור ליהנות למכור ולקנות וגם בחנם.

ולכאורה משמע שביודע שהוא מממון גזול אסור אף כשאין כל ממונם גזל. וא״כ נימא שאסור ליהנות גם מהנקנה במעות גנובים.

אמנם, נראה פשוט דמיירי רק שמה שקנה גם הוא גזול. ופי׳ כל ממונם גזל – היינו שכל החפצים גזולים, ולכן אסור לקנות חפציו. אבל לא כשהחפץ נקנה במעות גזולים. וכן מדוייק בלשון הרמב״ם גזילה ה, ט שחזקת מאכל זה שהוא גזול. וכן פי׳ בב״י שסט, ו בדעתו. אכל בכ״מ הגי׳ שחזקת מלאכת זו גזול. ובכל אופן, גם לגירסא זו היינו שגם מה שקונה כעת גזול. וכן ברמב״ם שם ה, ב, והוא שיודע בודאי שדבר זה הוא הגזילה בעצמה. ושם ח, במיעוט שלו שמותר ליהנות עד שידע בודאי שד״ז גזול בידו. וכן מוכח בטור שסט. והנה בשו״ע אדה״ז גניבה יב, שאסור לקנות, צויין עה״ג שם, שכ״מ בטור סי׳ שסט. והכוונה בפשטות להנזכר שם, במוכסנין שבחזקת גזלנים הן וכל ממונם מן הגזל ואסור ליהנות מהן, שמה שיש לו בביתו או אפילו בשוק שלא בתיבת המוכסנים מותר לישא וליתן עמו. ומש״כ ״לישא וליתן עמו״ מוכח שאסור גם לקנות. אבל גם בזה היינו רק מכספי הגניבה עצמם. ולא תימא שמה שנצרך אדה״ז להוכיח האיסור לקנות, דלכאורה מאי קמ״ל, ומסתבר שבא להשמיענו לאסור לקנות הנקנה במעות גנובים – שז״א, שאין מקור לד״ז, וזו מנין לנו. ובפשטות, החידוש ד״ז גופא שמי שבחזקת גזלנים – אסור לקנות שום דבר, אף שאינו יודע שד״ז גזול. אבל בנדו״ז שאינו בחזקת גזלן, ורק שנודע לנו שד״ז נקנה במעות גנובים – לא שמענו לאסור. וכ״כ גם בשו״ת כסאות לבית דוד דלקמן בדברי אדה״ז שם.

והנה, מקום לומר שהאיסור ליהנות בממון, היינו אף שאינו בגדר חפץ גזול, שבמעות לא שייך שם חפץ גזול. וראה ערוה״ש שנח, א. אבן האזל גניבה ו, א. פת״ח גניבה א הערה סא. ולפ״ז פי׳ לקנות – היינו לקנות הממון.

ובנותן מעצמו עדיף טפי. וראה מעין אומר טז ע׳ רל. אלא שאינו עולה יפה בדברי אדה״ז, עיי״ש.

ועוד נראה שכשלקח מכסף גנוב, וקנה חפץ, קנה במשיכה, ואין איסור ליהנות מהחפץ. וכדעת הרשב״א גיטין נה, ב שהלוקח מגנב קנה ביאוש ושינוי רשות מחמת שבאין כאחד, שנקנה לגנב ומקנה ללוקח בב״א. ובנדו״ד, נקנה הכסף לגנב ולמוכר בב״א. וראה אבני מילואים כח, ד. ובמלחמות ב״ק מא. א בדפי הרי״ף שמה שלוקח קוה דבהיתרא אתא לידי׳. ועכ״ז, נקנה הכסף לגנב, ראה רעק״א גיטין שם ע״פ רמב״ן קדושין נב, ב. אבל ראה שם ברעק״א לשיטת הרא״ש. ובכל אופן, כאן קנה במשיכה. וראה יוצרות תשס״ט ע׳ 157.

ומה שצריך בעל החפץ להחזיר המעות – ראה ב״ש אה״ע כח,ג.

ותמיהני במש״כ בשו״ת ציוני הלכה ב, רכ – ע׳ קיז – בשם הגריש״א, שבקידש בטבעת שקנה בחפץ גנוב אינה מקודשת. אלא שכתב שם שבנדון דידי׳ ליכא יאוש ושינוי רשות.

ובפרט, שאין המדובר בכסף שהוא בעצמו גנוב, אלא שעל ידו נגרם הפסד לרשויות. וכש״כ כשהוא כסף שזכה בהימורים שיש בזה כמה עיקולי ופשורי וריבוי פרטים, ותליא באשלי רברבי.

ועוד, דבשלמא האיסור לקנות חפץ הגנוב, מדין מסייע, שייך גם בגוי. ולהעיר מאדה״ז גניבה כג במוסגר. וראה פת״ח גניבה א, נו. אמרי יעקב על שו״ע אדה״ז גניבה ט בביאורים ד״ה שהרי (בעיקר לענין לסייע לגוי). אבל האיסור ליהנות מממון גנוב לא מסתבר דשייך בגניבה מגוי.

ושקו״ט בפ״ע לענין ברכה. וראה דברי חיים אויערבאך יו״ד בסוה״ס בקונטרס מים חיים נ, שבקנה מכסף שגנב אינו מהבב״ע. אלא שלא כתב שם מה דינו לענין ברכה. אלא שגם בחפץ הגנוב בעצמו כשהוא אחרי יאוש ושינוי רשות וכעת הוא ברשות מי שאוכל (אלא שתלוי אם קנה אורח בשלחן בעה״ב. ובגנב – שקו״ט בפ״ע) – ראה משנ״ב כה, נד שיכול לברך. וחזי לאצטרופי שלכמה דעות מעיקרא אינו מהבב״ע לגבי אחר (ראה משנ״ב תרמט, ח). וכש״כ בנדו״ד שקנה בכסף הגנוב.

וראה שו״ת תפארת יוסף חו״מ יט. דברי חיים ב חו״מ לג. כסאות לבית דוד ב, קכה. חשוקי חמד נדה מ, ב. בכורי אביב פ.

 

 

#46877