בענין קריאת ההפטורה בצום למנהג בני עה”מ

 

שאלה:

בתענית אסתר שעבר התפללתי מנחה בכותל, במנין שהתפללתי ביקש יהודי לעלות שלישי, עוררתי לקהל שהיות שהיה נראה שהוא מבני עדות המזרח, והלוא לפי פסק המחבר אין מפטירים במנחה בצום, לכן לכתחילה אין להעלותו. למעשה הוא עלה וגם בירך ברכת ההפטרה. השאלה עד כמה היה צריך להתעקש עמו, ומה הדין אם כבר קראו לעלות, ובאופן שכבר קרא קה”ת שלישי האם בדיעבד יכול לברך ברכת הפטורה, או שיש לאשכנזי לברך ברכת ההפטרה.

אחפוץ לדעת מה דעת מו”ר שליט”א, איך ההנהגה הראויה בסיפור כזה (הדבר נוגע מאד למעשה במקומות תפילה שמתקבצים שם מכל העדות והחוגים כגון שטיבלך וכו’)

 

מענה:

אם יש מנין או רוב מנין של אשכנזים, או שכך מנהג המקום, יכול לעלות ולהפטיר.

 

מקורות:

בתיקון ישכר סד, א שלפי הדין אין שום איסור בדבר אפילו לדברי מי שכתב שאין מפטירין בהם וכו׳ והרוצים להפטיר כדי לעורר הלבבות בדברי הנביאים לתשובה הרשות בידם ועליהם תבוא ברכת טוב הואיל והימים ימי תעניות הם והתעוררות לתשובה ומכל מקום נהרא נהרא ופשטי׳ למי שאינם רוצים לשנות מנהג. והב״ד בשו״ת זבחי צדק ג, כז.

וראה יפ״ל ב, תרב, א שאם רוצים לשנות המנהג אין חשש ללעז הראשונים.

והרי גם אצל הספרדים חילוקי מנהגים.

וכ״מ במס׳ סופרים יז, ז, ובב״י תקעה, ועוד, שהוא רק ענין של מנהג, ולא פלוגתא בהלכה.

וכעי״ז בנוגע להפטרה בשבת במנחה, שתלוי במנהג – ראה ריטב״א מגילה כא, א. שבה״ל פ. ושם קעד, בטעם שמותר לברך, מפני שאין שם וצונו. וכ״כ תוס׳ רי״ד ופסקי הרי״ד סוכה מד, ב. (ועוד טעם שם, שכל דבר שהיא חובה ונהגו להוסיף על המנהג מברכים). וראה שו״ת יבי״א א, כט.

וראה בעניננו בשו״ת יבי״א י, מד. יחו״ד ו ה ע׳ קפג. חזו״ע תעניות ע׳ קג. ישכיל עבדי ו, ט. דברי יציב ב, רמח. (ועיי״ש בטעם שנקרא מחויב בדבר. וראה כעי״ז יבי״א א שם לענין  ברכה על מגילת רות ושה״ש. והביאו שם, מש״כ בשו״ת חיים שאל א, צט, לענין ברכת ההלל בר״ח. וראה אצלנו 11767 בעיקר ראייתו מפסחים קו, א. גם יש לחלק, שהרי כאן מנהגן שלא להפטיר כלל ולא רק שלא לברך. והפריז שם בדברי יציב, שחייב להפטיר משום לא תתגודדו. וראה כעי״ז בשו״ת אג״מ או״ח ב, צד. ולכאורה שאני הכא שידוע שיש מנהגים שונים בעיר. וראה יבי״א שם. חשוקי חמד פסחים שם). ודלא כשו״ת בא״מ ז ע׳ שיב. וכדבריו כ״כ כאיל תערוג מועדים ע׳ רחצ בשם הגראי״ל שטיינמן.

ולכאורה מאי שנא משו״ת נוב״י תנינא קי, והביאו בשע״ת תקסו, ובשע״א ח, צז ושם קה, ובהגהות רעק״א רפד, שכשהישראל אינו בקי יפטיר הכהן או לוי שעלה. וכ״כ בבא״מ שם. וצ״ל שסו״ס יודע להפטיר.

 

 

#41300