שאלה בעד ייחוד

 

שאלה:

אחד מהעדי ייחוד לאחר שעמד כ 2-3 דקות סמוך לחדר כנהוג הזדרז מאוד לתפילת מנחה ולכן הלך משם לכיון פתח הפרוזדור של המבוא של החדר ההוא והסתכל כלפי חוץ לחפש אדם אחר שיחליף את מקומו, וכמדומה שמדי פעם עדיין חזר לאחוריו לראות שהדלת נעול, בכל אופן כעבור שבע או שמונה דקות שלא מצא עד אחר הלך משם לגמרי. השאלה האם יש להצריך שוב ייחוד.

 

מענה:

כמובן, הכל תלוי בהוראת מסדר קדושין.

ארשום כאן ר״פ לעיון ולא כהוראה למעשה: 

אעיקרא דדינא צ״ע, מנא לן שצריך יחוד, שהרי בפלוגתא תליא, ובזה גופא – לאו דוקא דבעינן עדי יחוד. וידוע שבפולין לא נהגו בזה.

וגם אם נחמיר כולי האי, כדעת כמה פוסקים, וכבתוס׳ ר״י הזקן, וכפי המנהג שנתפשט – מהיכא תיתי שצ״ל 9 דקות (אף שמוסרים משמי׳ דהגרח״ע שכך נהגו בווילנא) וגם 7-8 דקות די והותר. וכמדומה לא מצינו למי שיפסוק שבפחות מ9 דקות אינו עובר על איסור יחוד. ולפענ״ד סגי שנכנסו אדעתא להתייחד ויש עדים על כך. וראה בקובץ תשובות ג, קצב, גם ביש דלת אחרת ויכולים לצאת משם. ולמעשה, העיקר מקום צנוע ומעלי וקביעות.

ולדעת המשנ״ב שלט, מהני גם בנכנסים ויוצאים אחרים.

וראה שו״ת מנח״י  ד, צה, ומשם נראה בעליל שהכל חומרות גדולות. ומש״כ שם בשם הגרי״ז, מפורסם שבני משפחתו מסרו בשמו איפכא, שהשיעור כהרף עין.

וראה בשאלה עד״ז בשו״ת שבה״ל יא, רצד – כשהעד ביקש מאחר להחליפו, שכתב להקל בדיעבד. וראה גם אמרי יעקב סא, א בביאורים ד״ה ונתייחד.

 

 

#37634