Would it be a hefsek to wait for family members and guests to wash their hands between my washing and hamotzie?
If so, would drying my hands for extra long during that time fix the problem (because niguv is considered part of the netila)?
Answer:
It’s not a hefsek.
The Rosh had a custom to wash last in order to minimize the pause between washing and hamotzi, but this is not a requirement.
It’s advisable to continue drying hands during the wait.
Sources:
מן הדין אין איסור להפסיק אפילו בדבור. אלא שטוב לחוש לדברי האומרים ליזהר גם במים ראשונים. וכל שהוא לצורך גם לדעה זו אין הפסק – ראה שו״ע אדה״ז קסו. שם קסז, ח. אבל בסדר נט״י לסעודה (שבסידור) ו, הל׳ ״צריך ליזהר״. ושם ״אפי׳ שיחה קלה״. אלא שג״ז רק בדיבור. ואדרבה, השמיט שם ענין ההפסק בשהי׳. וראה תורת מנחם שם.
ובכגון דא, ודאין אין בית מיחוש, שהרי כצ״ל שאם היו רבים בסעודה אחד מברך לכולם, ועל כרחך שממתינים. ומה שנהג הרא״ש ליטול ידיו באחרונה כמובא בטור או״ח קסו – היינו לזהירות בעלמא – וכ״כ בברכת אברהם טריווש ב ע׳ תקנ – , דאלת״ה נמצא שגרם שהאחרים יפסיקו שלא כהוגן. וכ״כ בשו״ת אול״צ ב, יב, יא. והכי נמי איכא לדיוקי מהל׳ ״הי׳ רגיל״. וכ״כ בברכת אברהם שם. וגם מל׳ המחבר קסה, ב, שכתב בסתמא שהגדול נוטל ידיו תחילה ורק אח״כ הוסיף ״והרא״ש הי׳ רגיל וכו׳ מוכח שאינו עיקר, ורק לזהירות בעלמא. וגם ל׳ הלבוש קסה, ב, אלא שקצת גדולים נהגו בעצמם ליטול באירונים מפני שאין רוצים להפסיק או לדבר וכו׳ משמע הכי. וכ״ה בשו״ע אדה״ז שם ג. ובט״ז שם ג, פי׳ בדעת הרא״ש באו״א, שאינו כבוד לגדול שישמור ידיו.
[ובאמת, ל׳ הטור ״שהי׳ נוטל באחרונה שלא להפסיק ושלא לדבר״ איכא לפרושי נמי, שחשש שיגרום הפסק אחר ולא בשהי׳ שהיא לצורך. וגם בפי׳ ״שלא לדבר״ פי׳ המג״א קסה, ד דהיינו עסק וענין אחר ולא שיחה בעלמא. אבל ראה ברכת אברהם שם. פמ״ג קסו במ״ז א. אדה״ז שם. וראה משנ״ב קסה, ה. ועוד משמע קצת, שמעיקר הדין גם לרא״ש עצמו הותר אפי׳ הדיבור. וכ״כ בב״ח בדעת הרא״ש. וכן מוכח בלבוש].
התעסקות בניגוב – בב״ח קסו: כל מה שמפסיק בניגוב בין נטילה להמוציא לא חשוב הפסק אפי׳ שהה טובא בניגובו. וראה א״א מבוטשאטש קסו. שו״ת עונג יו״ט יח. ויל״ע כשמנגב שלא לצורך לפי שידיו נגובות כבר, שהרי כת״ש אח״כ ״דלאחר שניגב ידיו היטב חשיב הפסק״. ועכ״ז, י״ל שהוא עדיין בגדר תיכף לנטילה אכילה, כיון שאינו מתעסק בענין אחר. וכן ראינו מעשה רב בש״פ נשא תנש״א.
#19577
