Is it Chabad Minhag to say Al Tira by Kiddush Levana or not?
It is unclear whether it’s recited.
In practice, one should recite it.
Sources:
במחזור השלם נדפסו פסוקי אל תירא וכו’, וכ״ה כבר בהוצאת תשי״ג – ומצו״ב – שעברה הגהתו הק׳. אבל לא נז׳ בסידור תורה אור ותהלת ה׳, וכן לא נמצא ברוב הסידורים, ולכאו׳ י״ל דשייך רק לסיום התפלה (ראה לקו״ש כה ע׳ 275). ואכן, ב”סדר ברכת החמה” – הוגה בשעתו ע”י כ”ק אד”ש ונדפס בלקו״ש כב ע׳ 201 – לא הובאו הפסוקים הנ”ל. (ובכמה סידורים נדפסו פסוקים אחרים לאומרם אחרי קידו״ל – סידור ר׳ שבתי, סי׳ הרש״ש, כתר נהורא. ומקורו מח״י ב, ה בסופו. ולהעיר גם משיחת אחש״פ תשי״ג בשלילת אמירת פיוטים בקידוש לבנה). וראה עד”ז בסידור רבנו הזקן עם ציונים והערות – רסקין ובהשמטות לשם.
לאידך, מצינו שאחרי השיחה שלאחמ״כ ביקש שינגנו אל תירא וכו׳ – ראה לקו״ש שם ע׳ 200. ויתירה מזו, הובא בלקו״ש שם ע׳ 191 בשוה״ג, כהמשך לסדר ברכת החמה, עייש״ה. (ובגוף סדר ברכת החמה שם נז׳ גם בסופו: ויש מוסיפים ונהרא נהרא ופשטי׳. ואולי מה״ט נאמר בהפסק ובדרך ניגון וכו׳, מחמת החשש שלא להוסיף בנוסח התפלה בקביעות, ובפרט בציבור – ראה גם כאן:
והרי גם בפסוקים שייך הענין דיהיו דבריך מעטים – ראה אג״ק יט ע׳ תל).
ומה שלא נז׳ בסידור – י״ל, דה״ט לפי שהוא בכלל עלינו, וכמו שלא נז׳ אחרי מוסף ר״ח ומוסף ר״ה וכו׳. (ולהעיר מהסברא לא לאומרם בש״ק – ראה מש״כ הגר״א ע״ה קלאצקין והרח״א ע״ה ביחאווסקי, ונדפס מכת״י בקובץ העו״ב תולדות תשס״ח. ולמעשה המנהג לאומרו גם בשבת). ועכ״ז, כמדומה ברור שלא ראינו מעשה רב לאמרם בקידוש לבנה. אבל ראה יומן י״ג מנ״א תנש״א.
ולמעשה, נלפענ״ד שאין לזוז מהנדפס להדיא במחזור. ומזה שלא הובא בסדר ברכת החמה אא״פ לה״ר שי״ל דלא נחית לפרט, והוא בכלל עלינו כנ״ל.
#15091 (1)
