האם קיים מקור כלשהו בספרי הפוסקים להוראה בחשאי לברך ענט”י כשניעור כל הלילה?

בההנהגה למעשה, ראה כאן.

וכ״ה בב״ח או״ח ד ד״ה וידקדק, הובא במג״א שם יב, דלא פלוג רבנן. וכ״כ גם בדעת הרא״ש. וכש״כ בדעת הרשב״א. (ושאר האחרונים ס״ל שלרא״ש ודאי אין לברך. ונחלקו בדעת הרשב״א. ולדעת אדה״ז בשו״ע מהדו״ק ד, יג גם בדעת הרשב״א ספיקא הוא. ולכאורה כ״ה דעתו גם במהדו״ב ובסידור. וראה שלחן הזהב פרידלנד מהדו״ק שם שהאריך. וראה לקמן). ועיי״ש בשלחן הזהב שהביא שכ״פ הרגצובי לברך.

ואפשר כדאי שימשמש במקומות המכוסים, כמו בישן שינת עראי, ראה בסידור שם.

ובהגהות רעק״א למג״א יב, לברך בניעור ועשה צרכיו מס״ס. וכ״ה בהוראה ביחידות נדפסה בהיכל מנחם ב ע׳ ריג שעכ״פ יעשה צרכיו.

וראה מה שהאריך בדברי רעק״א בקובץ הערות הת׳ ואנ״ש ירושלים העתיקה ש״ב גל׳ טז ע׳ 8 מש״כ הגרמ״ש אשכנזי בדעת אדה״ז במהדו״ב וסידור. (ובספרו שערי תפלה ומנהג א, ד נחית להנ״ל, וביאר לפי דרכו באו״א מחודש יותר. והבוחר יבחר, וראה שם ה, לענין אלקי נשמה).

וכן לענין אלקי נשמה, בטור ולבוש או״ח מו מפורש לברך. ותמה בתהל״ד שהעלימו האחרונים עיניהם מזה. ולהעיר גם ממג״א רסי׳ תצד ואדה״ז שם ג שהשמיטו.

וכ״ה בשער הכוונות בתחילתו ובנגיד ומצוה שכל ח״י ברכות מן נט״י עד ברכה״ת חייב לברכם בכל יום. ולפ״ז היינו גם ענט״י. וכ״כ בשע״ת מו, יב בשם פע״ח שער הברכות ד לברך כל ח״י ברכות. ומפרש שם דהיינו גם ברכת אלקי נשמה. וראה גם ברכ״י מו, יב. כה״ח שם מט.

אבל בפע״ח מפורש להדיא מן הנותן לשכוי. וכן יש שהגיהו בשעה״כ., ולאידך, הוציא מהכלל רק ענט״י ואשר יצר. ובחשבון הברכות שם ה מפורש שהם כ׳ ברכות, ושח״י ברכות מתחיל מהנותן. וראה גם שם א. ועמד בזה בשער הכולל א, י. שם יב. והארכנו קצת כאן.

#52807