Going to a wedding during shivah for a brother
Question:
My wife’s brother passed away this week. Her niece (her sister’s daughter) is getting married tomorrow, and she is very close to her.
Is there any heter for her to go to the chasunah? And if yes, to which parts of the chasunah: chuppah, kabolas ponim, meal?
Also, if she can go, does she have to wear the bigdei availus, or can she get dressed up? Can she wear makeup?
Answer:
She may not got at all.
Sources:
כמפורש בשו״ע יו״ד שצג, ג, שאבל שבוע הראשון אינו יוצא מפתח ביתו ואפילו לשמוע ברכות חופה. וכן ההיתר ברמ״א יו״ד שצא, ג – הרי מפורש שם רק מיד אחרי שבעה. (ובעיקר ההיתר, הארכנו 47178.)
ומה ששמענו מתירים בדוחק גדול מאחרוני הזמן (ראה כל בו על אבלות א ע׳ 292. שו״ת אג״מ יו״ד ב קסט. שם קעא. קנין תורה ד, קכא. צי״א יט, ו. ועוד. והוא עפ״ד שכנה״ג יו״ד שצג בהגה״ט ד ליכנס לחופת בתו ובלבד שלא יאכל. והובא בגליון מהרש״א שצא, ב. והאריך בזה בנט״ג אבלות בשו״ת שבסוה״ס א. אבל באמת במקורו בשו״ת מבי״ט ב, צט מפורש דמיירי תוך שלשים ולא תוך שבעה. ובשכנה״ג הועתק בקצרה. גם מדמה למשיא יתום ויתומה שהותר רק אחרי שבעה. ובנט״ג נראה בעליל שלא עיין בפנים. אבל להעיר מגליון מהרש״א שצב, ג. ותלוי בכוונת המחבר שם) – היינו להורים של חו״כ, או גם לזקנים (ראה גם רבבות אפרים ד, רה בשם האג״מ. ציוני הלכה אבלות ע׳ תטו. ועוד). ומפורש באג״מ שם שאין להתיר לאבלים אחרים גם לא לאחים ואחיות.
ועיקר סברת ההיתר, מחמת שבל״ז יתבטל המעשה, וע״ד משיא יתום ויתומה (כן מפורש במבי״ט שם בסו״ד, וראה משנת ר״א דלקמן בדעתו, אף שנראה יותר שם שעיקר ההיתר מחמת הפסד, יעו״ש. ושלא כאג״מ שפי׳ בטעמו מחמת צער גדול שלא להיות על חופת בנו ובתו. אלא שי״מ גם במשיא יתום ויתומה שמה שיתבטל המעשה אינו שיהיו הנישואין בטלים אלא שתתבטל שמחת הנישואין, וערבה שמחת חו״כ (ראה שו״ת ר״ט וייל קז. זרע אמת ג, קסט. ערוה״ש שצא, ה. שם ו. שלחן העזר יא, יג). ובכל אופן, ג״ז אינו דומה להיתר שבאג״מ מחמת צער האב. ועוד יש לחלק כדלקמן. והעיקר, שההיתר באופן שהצער והעדר השמחה בעת הנישואין דומה ממש לביטול המעשה. וק״ל. וגם לדברי האג״מ היינו רק בצער הורים דגדול טפי, ולא באחים כנ״ל. גם לא התיר לאכול שם, שבזה אין צער גדול כ״כ. וגם בשו״ת מים עמוקים למהראנ״ח ג (מט), הובא בגליון מהרש״א שם, התיר רק תוך יב״ח, ומיירי באין זולתו לגאול, עיי״ש. וראה גם בשו״ת משנת ר״א (די טורידו, איזמיר תרל״ו) ב יו״ד כג, הובא בשד״ח אס״ד מערכת אבלות נט, והב״ד בדע״ת שצא, ג, להתיר לאבי החתן תוך ל׳ רק באופן שאם לא יכנס ידחו הנישואין ויגיע אורח וסתה של הכלה. הא לא״ה לא. והעובדא שהביא בגליון מהרש״א שהתיר באמו אבלה – לא נתפרש היכא קאי אם תוך ז׳ או אח״כ. ובפשטות קאי אדברי רמ״א בפנים דהיינו לאחרי ז׳. ושו״ר שתמה כן על דבריו בחזו״ע אבלות ב ע׳ שדמ. אבל ג״ז רק כיון שהחתן לא רצה לישא אם לא תהי׳ אמו שושבינית. ובשו״ת אג״מ שם עשה פלוגתא לחנם. וגם הבין שהעובדא שבגליון מהרש״א הוא משו״ת מים עמוקים. וליתא. אחרי רואי, כבר עמד בדברי האג״מ בדברי סופרים יברוב שצג – ע׳ תרח. וראה מש״כ ליישב בעל שמע שלמה בקובץ תנובות שדה סיון תשפ״ד גל׳ קעד).
וג״ז לא נפיק מפלוגתא (וראה בדה״ש שצא בביאורים ב. שו״ת שבה״ל ה, קעה. י, ריט. ועוד. וכבר כתבו שקרובים גרעי ממשיא יתום ויתומה ששמחים ביותר, ראה בית מאיר שצא. וראה ציוני הלכה אבלות ע׳ תיא ואילך ובהערות שבשוה״ג. וגם את״ל איפכא דאביו ואמו עדיפי ממשיא יתום ויתומה, שאיש נכרי הוא – אין להרחיב ההיתר יותר מזה).
אבל לא לדודים ודודות.
#52456
