האם יש ענין בנוגע לד’ כוסות להחמיר כשיטת הצל”ח/חזו”א?
אין סיבה לעשות כן.
מקורות:
בכלל, חזר בו אדה״ז משיעור הנ״ל (ראה שו”ע רבינו הזקן הל’ נדה קצ, יג. שו״ת שארית יהודה יו״ד יא. צ״צ יו״ד קב. שם שכ. שיעור מקוה להגרא״ח ע״ה נאה ע׳ פ).
ואנן באתרא דרב קיימינן הן לחומרא והן לקולא (ראה אג״ק ז ע׳ קיב. יב ע׳ לא. שם ע׳ ריח. יט ע׳ רב. ובכ״מ. וראה אג״ק ד ע׳ תג).
ואדרבה, מהדרינן גם לקולא הואיל ונפיק מפומי׳ דרב (כ״ה בכ״מ – ראה אג״ק יז ע׳ רכא. שם ע׳ רלב. יח ע׳ רמט. שם ע׳ רפא. ע׳ תנח. ר״ד משיחת אחש״פ תשי״ב. ש״פ וישלח תשמ״ג. ועוד).
ויתירה מזו, גם אלו הנוטים להחמיר כשיטת הצל״ח – אין סיבה לעשות כן בדוקא לד׳ כוסות. ואדרבה, ראה במשנה ברורה (רעא, ח. ובבה״ל שם. שם תפו, א), להחמיר לכתחילה במצוות שעיקרן מדאורייתא, כגון קידוש והבדלה. אבל בד׳ כוסות אפשר להקל בשיעור הקטן. ולכאו׳ הכוונה שאר ג׳ הכוסות (אבל להעיר משיחת ליל ב׳ דחגה״פ תשכ״ה שחז״ל עקרו גדר קידוש בקידוש דד׳ כוסות. אבל בהגש״פ עם לקו״ט ל״מ כן. ואכ״מ). ובאמת, גם בקידוש יו״ט הוא מדרבנן (כ״ד המ״מ שבת כט, יח. וכ״פ המג״א (ואדה״ז) רעא, א (ד)). וידוע ומפורסם בשער בת רבים שכוסו של המשנ״ב גם לקידוש ליל שבת לא הי׳ בשיעור הצל״ח, אף שכתב כן בעצמו (ראה הלכות חג בחג פסח יט הע׳ 11. מגד גבעות עולם ב ע׳ לד. וראה מסורת שאבדה ע׳ קצו).
אלא שידוע שכוסו של הרבי היתה גדולה קצת. על כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ נ״ע מסופר שהי׳ 100 גרם בצמצום (שיעור מקוה ע׳ פהק וראה מה שכתבנו בהתמים ניסן תשס״א הע׳ 55). ובכל אופן, ה״ז פחות בהרבה משיעור הצל״ח.
וראה כאן:
#3342
