With which foot does one start taking 3 steps back at the beginning of Shmone Esrei? At the end of Kaddish?

 

The Rebbe used the left foot first.

However, when going forward, one should place the right foot first.

 

Sources:

כשפוסע לאחוריו – לכאורה צ״ל ברגלו הימנית תחילה כבכל דבר שמקדים ימין לשמאל, שהרי מה״ט י״א לפסוע גם אחרי התפלה בימין תחילה, וגם דכי עיקר איניש כרעי׳ דימינא עקר ברישא (מנחות לד, א) ראה אר״ח תפלה כח, ועוד, הובאו בב״י קכג, ורק אחרי תפלת העמידה מתחיל בשמאלית, להראות שכבד עליו להיפטר לפני המקום. וראה אשי ישראל יז הע׳ נח*. (והנה באורח נאמן צה, ג כתב לפסוע בימנית תחילה, אבל מיירי התם בפסיעות לפניו שלפני התפלה ולא לאחוריו).

אמנם, ראינו מעשה רב ברגלו השמאלית גם בפסיעות לאחוריו לפני התפלה, כפי שאפשר לראות בוידיאו. ובקובץ מאורי יהושע ד ע׳ ריד רצה לדייק מהנרשם בהתקשרות תקמט שהתחיל בימנית. ואינו נכון.

וראה עוד מענין סדר הפסיעות והנהגת רבינו אצלנו כאן:

What is the correct way to take the three steps at the end of Shmone Esrei?

וי״ל בדוחק בטעמא דמילתא שגם לפני התפלה כבד עליו להיפטר מלפניו, שהרי מסתלק מאמירתו ברכות ק״ש שג״ז בכלל תפלה. ועוי״ל, לפמשנ״ת במשנת חסידים תפלת האצילות יא, בנוגע לפסיעות אחרי התפלה, שרגלו השמאלית כנגד הבריאה, והימנית כנגד היצירה, והשמאלית שוב כנגד העשי׳. וכ״מ בשעה״כ דרוש ו׳ דעמידה ובפע״ח שער העמידה כ. ואף דה״ט התם שיורד משמו״ע שהיא אצילות לבי״ע – עוד איכא בגווה שהפסיעות  הן להמשיך מוחין לבי״ע, ראה תורת חכם קסד, ב. ועוד. וי״ל שכ״ה גם בהכנה לתפלה.

גם י״ל לפמש״כ בלבוש קכג, א, בטעם פסיעה ברגל שמאלית תחילה בכדי שבפסיעה שלישית יהי׳ רגלו השמאלית מאחורי הימנית שכך היא סדר העמידה בהכנעה, עיי״ש ב׳ טעמים. ולכאו׳ לפ״ז כצ״ל גם לפני התפלה. ואדרבה, בהכנה לתפלה נוגעת יותר ההכנעה מבסיום התפלה, שאין עומדים להתפלל אלא מתוך כובד ראש, דהיינו הכנעה ושפלות. ומה גם לפמש״כ בכה״ח צה, ז בטעם ג׳ פסיעות לאחוריו דרך הכנעה. ובהגה שם בלבוש, מוסיף שקיבלו חז״ל שרגל שמאלית מיוחדת למצוה זו. וכוונתו בפשטות למדרש שוח״ט לה. והתם קאי בפסיעות אחרי התפלה. אבל י״ל לפ״ז דלא פלוג גם בפסיעות שלפני התפלה. וכמו שבסוף קדיש פוסע תחילה ברגלו השמאלית.

וכן להטעם שבט״ז ו, שחולק כבוד לשכינה, ועד״ז בלחם חמודות שהביא במג״א קכג, י, שיש לפסוע לימין השכינה תחילה, וראה גם במאירי יומא נג, ב ובב״ח קכג ד״ה ובמקום, וכן לפמש״כ שם במלבושי יו״ט, והובא בא״ז שם ב, שמפני חשיבות הימין מניחה אצל שכינה כמה שיוכל, הה״נ בנוגע לברכות ק״ש, שכנ״ל ג״ז מכלל סדר התפלה.

ובפרט לפמש״כ בבא״ח ש״א בשלח ג, ובכה״ח צה, ז, שטעם ג׳ פסיעות לאחוריו זכר לג׳ מילין שנתרחקו מהר סיני בשעת מ״ת, ואח״כ חוזר לפניו זכר לג׳ מילין שחזרו ונתקרבו. (ובאר״ח תפלה כז הובא ד״ז כטעם לפסיעות שלאחרי התפלה. ובכה״ח הביא כן משו״ת חוט השני להחו״י נד. ופורתא לא דק דקאי התם בפסיעות שלאחרי התפלה. וה״ט שהעתיק ד״ז משלמי ציבור הלכות תפלה (קט, א), שהביאו בחדא מחתא עם דיני פסיעות לפני התפלה). וא״כ דומה ממש לפסיעות שלאחרי התפלה, שכשפוסע לאחוריו נפטר מהשכינה. ופשוט שכ״ה לפמש״כ בפיר״ח קכג, ב, שכשמהלך לאחוריו פוסע שמאל תחילה. ומשמע מדבריו שכך סדר ההליכה בכלל. וא״כ הה״נ כאן.

ואף שנתבאר אצלנו שם שבכלל אין הכרח לפסוע ג׳ פסיעות לאחריו לפני התפלה – מ״מ י״ל שכשעושה כן מהטעמים שהובאו בפוסקים, ראה בארוכה בכה״ח שם, נכון לפסוע בשמאלית תחילה.

ול״ש כאן הקדמת ימין לשמאל – כמשנ״ת בב״י, כיון שאינו פונה לשום צד.

ויש להסתפק באיטר רגל, שבפסיעות אחרי התפלה פוסע בשמאלו, בימין כל אדם תחילה, אבל כאן יל״ע איזה טעם עיקר.

ובנוגע לפסיעות בסוף קדיש – כש״כ שכ״ה, שבקדיש נפטר בכל פעם, ועוקר ברגל שמאל תחילה להראות שכבד עליו. ועאכו״כ בקדיש שלאחר ובלצ״ג, שהפסיעות הן עבור חזרת הש״צ. ובכלל, חד ענינא אינון, ולא נשתנה סוף תפלת העמידה מסוף קדיש, וכמפורש בשו״ת תרוה״ד א, יג. וכן ראינו מעשה רב בכל פעם. וניתן לראות בכמה סרטי וידיאו.

 

 

#24658
#37390