Can a two year old be directed to turn off the (LED) light in the children’s bedroom?

 

Question:

If the light is on in a child’s room and its a LED light, and it late (so it would be a challenge to find a goy), can a two year old be directed to turn the light off? [The AR says (chapter 334) that to extinguish even under Chinuch one should be Moche, but perhaps in a child’s room one can direct a child to the light.]

 

Answer:

Where no other choice exists and it’s needed for the welfare of the child, for example, so that he should be able to sleep at night, he may be asked to extinguish the light.

 

Reply Question:

1). Would you define a situation where a non-Jew would have to be waken enough to allow a child to do a Melacha for himself?
2). What if the child needs the light on (he is scared to fall asleep…) Can that be allowed (according to your notes)?
3). What age child would you allow this until, I have seen various ages mentioned in the Poskim?

 

Answer:

1. If it is practically possible, one should use a non-Jew. If he is sleeping, he might still be available. This depends on how willing he is  to be woken, the potential ramifications afterwards, and other such considerations.

2. In this case, we are asking a non-Jew to perform a Melacha D’oireisa, which is more severe. If it’s a LED light, one may be lenient. Even if not, fear of a young child is sufficient grounds to have a non-Jew perform even a D’oireisa.

3. The needs of young child are deemed as the needs a Choleh, allowing to us  have a non-Jew perform even a D’oireisa for him. There are different opinions as to the age of the child discussed. One may be lenient for any child who is scared of the dark.  Practically speaking, this applies till about 7-8.

 

Sources:

א. שו״ע אדה״ז שמג, ו, וכדעת חי׳  הרשב”א יבמות קיד, א. אבל רק בשעהד״ח כשצריך לכך – ראה גם שו״ת הריב״ש שצד. ועוד.וגם ל״ש דילמא אתי למיסרך שאינו בקביעות.

ואפשר להתיר גם בכיבוי שאר נרות, (נוסף להסברא שלגבי כיבוי ה״ז כגחלת של מתכת. ואכ״מ), שה״ז משאצל״ג. והנה, לכאו׳ יש       מקום לחומרא, דנוסף לדעת הרמב״ם דמשאצל״ג אסור מה״ת, ובענ״פ יחמיר כמותו, יש מצרף ונוסף עוד טעם לחומרא, גם מפאת ד׳ הר״ן שבת קמה, א, דמשמע מדבריו (אבל באמת משמע דל״כ כן כ״א לגבי לכבות בעצמו. ואילו בנוגע לכיבוי ע״י גוי כתב טעם אחר) שאין להתיר כיבוי ע״י גוי, דשבות דמשאצל״ג חמור יותר משאר שבותים [והוב״ד במג״א שז, ז, ובקו״א לשו״ע אדה״ז ערה, ב. ולמעשה לא קייל״ן הכי. ואכ״מ. וראה מקו״ח להחו״י רעז, ג שהתיר לומר ״נכרי לכבות שיוכל לישן.  והארכנו בזה במק״א ברגע של הלכה לפרשת בא בהערות]. ומכיון שבלא״ה לכמה ראשונים אין להתיר ספי׳ בדרבנן, והרשב״א גם חושש לדבריהם – כל כי האי אין להתיר. אמנם, מפורש בר״ן שבת קכא, א ד״ה נכרי, ורשב״א שם ד״ה שמעת, שהיתר הנ״ל שייך גם בכיבוי כשהוא לצורך הקטן. ושו״ר אריכות בשאלה דידן ממש בקונטרס חוקים להורותם ע׳ קטז ואילך. וגם הוא מסקנתו להתיר. ולהוסיף, דחשמל עדיף משאר כיבוי שלעולם הוא משאצל״ג, וגם לסברת הר״ן מותר – ראה כעי״ז בשו״ת תורת רפאל מד.

אבל אם נעשה לצורך שאר בני הבית אף שהקטן בכללם אין להתיר – ארחות שבת ב, כד, ב. וילע״ע בדבריו, ויל״ד.

 

ב. כ״ה להדיא בקצוה״ש קלד בבדה״ש יח ד״ה ובסי׳ רעו לגבי קטן המפחד לישב בחושך. וכש״כ כאן שגם אינו יכול לישן, ונוסף עוד טעם לההיתר.

בנוגע לגיל התינוק – בקצוה״ש שם, שהגיל הוא – לגבי לעשות לו תבשיל – כל שצריך למאכל מיוחד. וכ״כ בערוה״ש שכח, כ. ופשוט שעד״ז בנדוננו, שכל דבר הוא לגופו.

 שאר הדעות: גיל שלש – הגרשז״א הובא בנשמת אברהם שכח, נד. אשרי האיש ב, לו, כו. וראה גם חזו״א או״ח נט, ג; גיל שש – שו״ת צי״א ח, טו, יב; תשע – שו״ת מנח״י א, עח. שש״כ לז, ב. מנוחת אהבה א, כא, סו;  בן י״ג – אול״צ ב, לו, ד. ואף שנראה עיקר כדברי הקצוה״ש, במקום ספק אפשר להקל עד תשע, שראיות המנח״י מכריעות.

וכל דבר לגופו, ולאו בחדא מחתא מחתינהו, שבנוגע לקטן שמפחד לישב בחושך כתבו כמה פוסקים שהגיל הוא עד בן שבע או שמונה – ראה שו״ת מהרש״ג ב, או״ח כט. ישכיל עבדי ג, קב בשם הגר״פ עפשטיין. שש״כ שם הע׳ ד. אשרי האיש שם. ובנוגע לללקיחת תרופות, כת״ש באשרי האיש בהערה להקל עד גיל חמש, אף שדעתו בכלל להקל רק עד גיל שנתיים ושלוש, ויש מקילים יותר בענין זה – ראה חוט שני ד, פט, כח בפרטי דינים א.

 

 

#2768b