If a Jew rents a house which has a wreath on the front door and Xmas lights on the roof… What is he obligated to do?

 

Question:

If a frum Jew with a beard rents a house for a fixed time (6 months) and the house has a wreath on the front door and Xmas lights on the roof… What is he obligated to do?

 

Answer:

If possible they should be taken down or covered.

 

Sources:

משום מראית עין – ע”ד יו”ד קמא ד, ובט״ז וש״ך שם, ועיין תשובת דבר שמואל אבוהב ש”ט (מובא גם בגליון מהרש”א סימן קנא סעיף י). אבל איסור הנאה לית לן בה עיין שם קמא, א ברמ”א ובש”ך שם וקמב, טו, בש”ך סקל”ג שלנוי ולזכר אין איסור. וראה מה שדנו בזה הפוסקים להתירא אם רק הזמינם הגוי – חת”ס או”ח מב, שערים מצויינים בהלכה קלד קו”א סקי”ב, הנסמן בילקו”י מועדים עמוד תרנה ובשו”ת עטרת פז חלק ראשון כרך ב – יו”ד, סימן ז הערה ד.

ולגבי גוף האיסור של לא תביא תועבה אל ביתך – הנה מדינא שכירות לא קניא ע”ז טו. כא. וממילא אין איסור. אלא שיש מקום להחמיר להפוסקים דשכירות ליומי׳ ממכר הוא ב”מ מו, ב. וכ״פ רבינו אפרים, והובא באור זרוע ד קלח, ובפסקי מהר”ח אור זרוע עבודה זרה כא, א (סי’ מז). והרבה פוסקים חולקים – או״ז שם. (וראה משיב דבר ג יג). ולמעשה יש לחוש להחמיר – או״ז שם. וכן כתב לחומרא ברמ״א קנא, י. ועיין מג”א רמו סק”ח, וראה גם אדהז רמו, ח. אבל עכ”פ הוא רק חומרא. וראה אדה״ז שם קונטרס אחרון ג.

ונראה שאין לומר לאסור מעיקר הדין לסברת הרא”ש ע”ז א, כב- הובא בש”ך קנא סקי”ז- שאנו מקילים להשכיר לגוי שבדינהם שכירות קונה, דשם הוא לימוד זכות ולהקל ולא להחמיר ולומר שלפ״ז אין לשכור מהם (אבל עיין בפמ”ג סי’ רמו א”א ס”ק ח. וביאור הגר”א ביו”ד סימן קנא אות י”ח שמשמע שגם לחומרא אמרינן כן). ובשו”ת קול אליהו א או”ח טז, כתב שלא אסרו אלא כשיד הגויים תקיפה, ובדיניהם חשוב כמכר.

ויש לצרף הדעות שבכלל האיסור דהכנסת ע״ז לביתו רק מדרבנן – רא”ש שם בתירוץ ראשון, (וכן הסוברים שליכא איסור תורה כשלא נהנה, כן משמע ברמב”ם ע”ז פ”ז ה”ב ובריטב”א מכות כא, א ד”ה כרבי  מאיר, ובחינוך מצוה תכט, ועיין מנ”ח שם אות א, בתורת חסד ח”א או”ח סי’ ל אות ב). וכש”כ בשכירות. ובפרט בחו״ל שיש מתירים בכלל. וכש״כ שנהגו להקל להשכיר לגוי בזה״ז וכברמ״א שם, ולא חמיר שכירות מהשכרה (אבל לאו דוקא, שהיקל רק מפני שאינו וודאי שיכניס, אבל במקרה שוודאי יכניס כשישראל הוא השוכר לא, כמפורש שם). וכשאינו לעולם קיל טפי, שי”א דשכירות לעולם ממכר הוא. ויל”ע למ”ד דשכירות קניא מדרבנן – ראה ב”ח חו”מ שיג. שו”ת הבח הישנות יח. אבל ראה ש”ך שם א.

ואכתי יל״ע שאינו ע״ז ואינו נעבד.

ואפילו אם הזמינו לע״ז אינו נאסר בהקצאה שאין הקדש לע״ז  – שו״ת חת״ס או״ח מב. משנ״ב קנד, מד. ובחת״ס שם שאין לחוש שעשאו מתחילה לשם ע״ז שסתם מחשבת גוי למכור בשוק. ובאמת גם בעשאו מתחילה לכך לא נאסר מה״ט שאין הקדש לע״ז. וראה רמב״ן ע״ז נא, א. ועוד. וראה מש״כ בזה אחי הרי״מ שליט״א בספרו שערים בהלכה פ׳ וישלח ע׳ תיג ואילך.

וראה הלכה יומית אות רסט, וראה כאן שנטו להקל מטעמים אחרים. שוב מצאתי כאן כמה צירופי קולא.

 

#11935