How long (on the clock, in seconds) is תוך כדי דיבור, in matters where it’s relevant להלכה?
About 2 seconds.
Sources:
לדינא קייל״ן שהוא שלום עליך רבי (ולא רבי ומורי – רמב״ם שבועות ב, יז. ש״ך חו״מ רנה, ה. אדה״ז רו, ג. ובמשנ״ב סתר משנתו בזה בכמה דוכתי. ואכ״מ). ודוקא במלים אלו – ראה גבורת ארי מכות ו, א, שצ״ל י״א אותיות. וראה דברי יחזקאל כז, יג – בטעם שאפ״ל ג״פ ״ואני״ תוכ״ד.
וראה שד״ח מערכת כללים ת, ח בשם שו״ת יבשר טוב כא, שנסתפק אם בדידי׳ משערינן, או באדם בינוני. וסיים דמסתברא דבדידי׳ משערינן. וראה פאת השדה ה, ג. ווגם דברי יחזקאל כז, כ נסתפק בדבר, והביא מפיה״מ נזיר ד, א ״כדרך בינונית״. ובכמה תירגומים ״באופן ממוצע״. אבל שוב עלה ונסתפק אם הכוונה לאדם בינוני, או לאמירה בינונית בכל אדם לפי מה שהוא. ומסקנתו שמשערים באדם בינוני. והוכיח מקריעה שאין שם שום דיבור, יעו״ש. ולכאו׳ י״ל דשאני התם שאין אצלו דיבור ולכן משערים לפי כל העולם, או שמשערים לפי דיבורו הרגיל. וראה משפטי צדק ספטימוס כט, ד בשם הגרח״ק והגרנ״ק.
ואולי תליא בהסבר הענין דתוכ״ד, מחמת גמירות דעת או משום תקנה שיוכל להחזיר שלום לרבו. אבל יותר נראה דמ״מ לא פלוג (ולהעיר מלקו״ש יט ע׳ 189 הע׳ 13), מדנחלקו אם השיעור בג׳ או ד׳ תיבות, ולא אזלי בתר מנהג מקומו או מנהג דידי׳
ועכ״ז, נראה שנקטו דוגמא מאמירת שלום לרבו שהוא בדרך נחת וביראה וכבוד, וכפס״ד הרמב״ם בהל׳ ת״ת ה, ה ששוחה לפניו ואומר ביראה וכבוד .
ובמלקטים כתבו ב או ג׳ שניות. ובמציאות קרוב הוא יותר לב׳ שניות, ואולי אף פחות מזה, גם באומרו לאט. וראה שער העין אוריאל ד הע׳ יד.
#18371
