« go back

Do we make a Bracha when we Toivel vessels nowadays? I heard that because the owner of the company of utensils may be a Jew, so we do not make Bracha out if this concern? (Unless we know for sure it is owned by a non Jew) Please explain. 

 

If you are buying utensils in a place where most manufacturers of this type of product are non-Jewish, you should make a Bracha.

Furthermore, if the you are buying the product from a non-Jewish store, you should make a Bracha regardless.

 

Sources:

בבעלות משותפת של החומר והאומן נכרי, חייב טבילה בברכה – רמ״א קכ, י. ש״ך ב. פר״ח לא (מדין שותפות. וכ״ה בחי׳ חת״ס שם ט). חכמ”א עג, ד מדין מעמיד). ובפר״ת יג – כשחציו או רובו שייך לנכרי. [וראה בשו״ע אדה״ז תנא, ע במוסגר, שהבעלים יהודי והאומן שציפהו נכרי, שמטבילו ללא ברכה. ואכ״מ].

ולפ״ז, בקונה ממפעל שבשותפות ישראל ונכרי חייב טבילה בברכה – פר״ח לב בסופו. חי׳ חת״ס ט. עצי העולה הל׳ טבילת כלים כב (בח״ב ו, ב). שו״ת ערוה״ב יו״ד קכב, ה בסופו.

ואף גם למש״כ בט״ז יב, בכוונת הרמ״א שהטבילה ללא ברכה, וכ״ה בשו״ת שו״מ מהדו״ק ב, עג (שמחדש שאין לא לברך שאינו כמעשה שהי׳. וראה בחדרי דעה י שנסתפק ונשאר בצ״ע. ובזבחי צדק סו, וטהרת ישראל כג, להטבילו מספק ללא ברכה מה״ט. וראה טבילת כלים ב הע׳ ד. ובגוף דברי השו״מ – ראה הערות הגרי״מ רובין בסו״ס טבילת כלים כהלכתה ח. קובץ העו״ב י״א ניסן תש״ע. ועיי״ש בנדו״ד) – יש לחלק שבנדו״ד הוא רק בספק (שגם בספק לרוה״פ מברך אם הרוב גוים – ראה עצי העולה שם יח. וכ״מ בחזו״א יו״ד לז, טו (ועיי״ש, גם כשהרוב ישראל, ללא ברכה). שואל ונשאל ב יו״ד עד (שכן המנהג פשוט. ושם, דל״ש לומר קבוע כשאין של ישראל ניכר לעצמו. וכש״כ שלא נודע שיש של ישראל. ומברך עליו כדין כל בשר שלא נבדק משאר טריפות זולת הריאה. ובהערת בהמ״ח, שגם בתי חרושת של ישראל, העובדים בשבת, מוכרים לגוי כל העסק להתיר לעבוד. ולאידך, כשעובדים בשבת ה״ה כלים של מומר). אג״מ או״ח ג, ד. יבי״א ו יו״ד יב. מבית לוי יו״ד ע׳ קמז. חוט שני טבילת כלים ע׳ יט. תשוה״נ ב, תט (שכן המנהג). וי״א ללא ברכה – ערך השולחן יד, ט והוב״ד בדרכ״ת עג. שו״ת תשורת שי תנינא קד, הוב״ד בדרכ״ת פא. מהר״ש ענגיל ו, נ. שבות יצחק ח, כ הע׳ ע. וראה פר״ח כו – להקל בכלי זכוכית. וכ״כ בשו״ת מנחת שלמה ב, סו, טו). וראה בארוכה טבילת כלים כהלכתה בבירורי הלכות שבסוה״ס יד.

וגם שהספק הוא רק על בעלי מניות שאינם בגדר בעלים (ראה אג״ק יד ע׳ רפב לענין הלואה מבנק ברבית: וההלכה והמסקנא שמתירים העסק בלי פקפוק. וראה שו״ת שבה״ל ה, קעב. אג״מ או״ח ד, נד. ובשו״ת דברי חיים או״ח תנינא לד – כשרוב בעלי המניות גוים. וי״א רק אם אינם בעלי הצבעה – שו״ת איש מצליח או״ח א, ל. מנח״י ג, א. אג״מ אה״ע א, ז. אבל ראה רשימות חו׳ קסא. שו״ת מהרש״ג יו״ד ג. שם ה. אג״מ חו״מ ב, טו).

ועוד יתכן, שאף אם נאמר שבעלי המניות הם גם בגדר בעלים, לגבי טבילה, אזלינן בתר שם הבעלות כללית. ולהעיר משו״ת אג״מ יו״ד ב, לט. טבילת כלים ב הע׳ א* בשם הגרשז״א. תשוה״נ שם.

כשנקנה מגוי אף שנעשה ע״י ישראל – ראה טושו״ע יו״ד קכ, יא. טהרת ישראל כו. תשוה״נ ג, רנט ד״ה כת״ר. [וגם בחכמ״א עג, ד – מיירי באו״א, כשקנה ממפעל והפועל יהודי וכנראה ס״ל שאינו נכנס לגמרי לרשות הגוי. וצ״ע. וגם בזה, ראה הרוה״ש נח. דרכ״ת פא. מבית לוי יו״ד ע׳ קמח הע׳ ה. וראה שו״ת אג״מ יו״ד ג, כא. או״ח ג, ד בסופו].


Add Comment

Your Email address will not be published