How does one determine which side to place the Mezuza when there is no “Heker Tzir”?

 

Questions:

1) Between a dining room and living room, no actual door, which side does the Mezuzah goes on?

2) Between dining room and kitchen, no actual door, which side does the Mezuzah goes on?

 

Answer:

When there is no door to determine Heker Tzir, if you can only access one room via the other, one places the Mezuzah on the right side of the more inner room.

When there is two-way access, we should place the Mezuzah on the right side leading into the more important room, or primary use – חדר יותר חשוב ועיקר תשמיש בו.

Therefore:

1) The dining room is generally considered more important than the living room.

2) The dining room is generally considered more important than the kitchen.

It is worth noting that there are other views in this matter.

 

Reasoning:

Since both connected rooms are obligated in mezuzah, one needs to determine the way of entry. This is determined by considering which of the two rooms is more inner. When that isn’t applicable, we determine based on which is used more and is more important (i.e., which room serves the other). The mezuzah is affixed on the right side of the doorpost going from the less used (important) room to the more used (important) room.

See the Daas Kedoshim 289:12 who is in doubt if the more important room is based on where one sleeps or where one eats. Obviously, a room where one eats and sleeps is certainly the more important room. See also Minchas Yitzchak 1:89.

The Kovetz Razash p. 58 writes with regard to doorless rooms within the house that one follows the right entrance to the main room, which is where the main usage for the person is.

See also Hilchos Chanuka regarding the discussion of defining the room for lighting the menorah.

 

Sources:

ולהעיר מהלשון באג״ק חי״ב ע׳ תלו (אגרת ד׳ רנא).

ולענין עיקר דירה וחשיבות, הי מינייהו העיקר – ל׳ המרדכי: שעיקר תשמישו ומוצאו ומבואו מבית לשם. ויל״פ דר״ל דבעי תרווייהו. אבל בבית מאיר רפט, שתלוי בעיקר זמן ההשתמשות.

אמנם, בדע״ק הנ״ל מוכח קצת דתלוי בחשיבות. וכ״ה במנח״י שם שהב״ד, וציין לדבריו גם בשבה״ל ב, קנב, ב. וצ״ע. וראה שו״ת אג״מ דלקמן שהקשה עליו (אבל שם – מחמת שהעיקר רוב כניסות). ואולי שם מיירי כשאין היכר אחר. ועוד, דהתם השקו״ט מצד עיקר התשמיש ולא חשיבות התשמיש. ודוק. ובכנה״ג רפט, ז, כתב להדיא בימין הנכנס לבית ולא למקום הבישול. אבל יתכן כיון ששוהים שם יותר.

ובחיי״א טו, יח: רוב תשמישו בו. (ושם גם: עיקר תשמישו). וכ״ה בכ״מ. וכן הל׳ באג״ק שם. ובפתח מהבית לבית החורף, עושין בימין הכניסה לבית החורף ״שעיקר תשמיש שלנו הוא בבתי החורף שלנו״ (לבוש, הובא בש״ך רפט, ו). וצ״ע בראשון לציון רפט, ג שכתב איפכא.

ועוד ילה״ע מלקו״ש חכ״ה ע׳ 43 הערה 53: דחדר שבו הוא עיקר תשמישו כו׳ חשיב פנימי (וכניסה) לגבי שאר החדרים.
ובכ״מ דנו רק במטבח המשמש רק לבשל לעומת שאר החדרים, ולא במטבח המשמש לאכילה – ראה שו״ת מהר״ש ענגיל ג, נט. שם משמעון ב ענינים שונים ח. וכן פשטות כל הפוסקים שלא תלו בחשיבות אלא בתשמיש, שעיקר החיוב משום דיורין הוא. וראה שו״ת אג״מ יו״ד ד, מג: מנ״ל להדע״ק להכריע שחשיבות הבית והחדר שייך להכריע בקביעות המזוזה וכי חיוב מזוזה הוא משום חשיבותא דבתים נגד הרחובות וכו׳.

ובפשטות, בית החורף דידהו כמטבח שלנו.

ועדיין י״ל שבמקום שהחשיבות בולטת מאד ומיוחדת ביותר היא גוברת (וע״ד שברוב תשמישו לא מהני אם הוא רק קצת עיקר יותר – ראה קונטרס המזוזה רפט, כה, ג. שו״ת מחזה אליהו א, קט, יז ואילך. וה״ט, שצ״ל ניכר איזה ימין הנכנס. ולהעיר מכעי״ז בהגהות מהר״א אזולאי ללבוש רפט, ד. וכמו שהוא בנוגע לרוב הכניסות שצ״ל רוב ברור וניכר – ראה דע״ק רפט, יא).

ומצינו כעי״ז בבית לגבי גינה וחצר, דאזלינן בתר חשיבות, וקיטונית עיקר, ואף בחצר שבימיהם שהיו שוהים שם הרבה ואוכלין וישנין שם (ראה חזו״א קסח, ג) – מנחות לג, ב. בית מאיר רפט, ג. ועוד. אמנם, התם שאני שהוא בבית ומקום שמחוץ לבית, והכא איירינן בחדרים שבבית גופא. (ובד״כ מקום פיתא עיקר – היינו לגבי כללות הבית, ולא בחדרים שבתוכו גופא). ועוד, דהתם הוא משום עיקר תשמיש ולא חשיבות התשמיש.

וראה באחרוני זמננו לכאן ולכאן – שו״ת שבה״ל ח, קסג, ח. (ובס׳ שערי המזוזה יג, יט הע׳ לג כתב בטעות דמיירי במטבח המשמש רק לבישול. וז״א כמפורש שם שאוכלים שם כל השבוע). שבות יצחק מזוזה ע׳ ו הע׳ כא  בשם הגריש״א. וכ״ה משמו באגרתא דחדוותא י ע׳ קל. דעת נוטה מזוזה תקעד והנסמן שם. תשו׳ בעל אבני ישפה בקובץ מה טובו אהליך יעקב יד ע׳ קא.

 

 

#2316 (1)